בש"א 5423/16 בש"א 5423/16

עיינתי בבקשה להארכת מועד שהגיש המבקש, ולא מצאתי להיעתר לה.

ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג ניתנה ביום 9.6.2016, במעמד הצדדים. מכאן כי המועד להגשת ההליך הערעורי יחלוף ביום א', 10.7.2016.

על פי הנטען בבקשה, אשר הוגשה היום, 7.7.2016, המבקש שכר את באת-כוחו, אשר באמצעותה הוגשה הבקשה, ביום 28.6.2016, ונדרשת ארכה לשם לימוד התיק והכנת ההליך על ידה, עד ליום 31.7.2016.

המשיבים לא נתנו הסכמתם למבוקש, ולטעמי אכן אין מקום להיעתר לבקשה.

מעבר לכך שחלופי ייצוג אינם בבחינת "טעם מיוחד" המצדיק, כשלעצמו, מתן ארכה, הרי שלא ניתן בבקשה כל הסבר לכך שהמבקש הסדיר את הייצוג רק כעשרים ימים לאחר שניתן פסק הדין. מכל מקום עת נטלה באת-כוח המבקש את הייצוג, ידוע היה לה סד הזמנים הנתון לה להגשת ההליך הערעורי.

עוד יצוין כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, ולכך יש להוסיף כי המבקש לא התייחס בבקשתו, ולו בקצרה, לסיכויי ההליך אשר הגשתו מתבקשת. על יסוד ההחלטה שצורפה - החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה של בית משפט השלום, אשר דחתה בקשתו לעיכוב הליכים ולביטול פסק בורר, לאחר שהמבקש קיבל את המלצת בית המשפט המחוזי וחזר בו מן הבקשה - דומני כי יש לומר שסיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם תומכים, על פניהם, בהיעתרות לבקשה.

אציין כי לא נעלם מעיני שהמועד האחרון להגשת ההליך יחלוף ביום 10.7.2016, אך משבחר המבקש להגיש את בקשת הארכה "בדקה התשעים", יום עבודה אחד לפני חלוף המועד (למרות שהסדיר את הייצוג ביום 28.6.2016, לפני תשעה ימים), איני סבורה כי יש בנתון זה לבדו כדי להצדיק מתן ארכה מעבר למועד הקבוע בדין.

אשר על כן ומשהמבקש לא הוכיח קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה, הבקשה נדחית. המבקש רשאי להגיש הליך ערעורי בתוך המועד הקבוע בדין.

משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות.

ההחלטה תומצא לבאת כוח המבקש ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה ותכנה יוּדע לה גם טלפונית.