פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5560/11 - א'
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקש:
סבית פרח
נ ג ד
המשיבים:
1. סבית רידא
2. כונס הנכסים הרשמי
בקשה להארכת מועד
החלטה
הצדדים שלפניי הינם אב ובנו. המשיב-האב הגיש כנגד המבקש-הבן תביעה לסילוק יד מגג מבנה בכפר כנא ולהסרת דלת בחדר המדרגות. בית-המשפט לענייני משפחה קיבל את התובענה באופן חלקי. המבקש ערער על כך לבית-המשפט המחוזי, וערעורו נדחה. המבקש מעוניין להגיש בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה, אולם איחר את המועד להגשת ההליך. מכאן הבקשה להארכת מועד שלפניי.
פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן ביום 13.6.2011 במעמד הנוכחים. מכאן שהמועד האחרון לפי דין להגשתה של בקשת רשות ערעור, היה ביום 13.7.2011. ההליך שבכותרת הוגש ביום 26.7.2011, קרי- באיחור של 13 ימים. בבקשה להארכת מועד הובהר כי המבקש הוכרז כפושט-רגל. בהתחשב בכך, פנה המבקש ביום 28.6.2011 לכונס הנכסים הרשמי בבקשה להתיר לו הגשת הליך ערעורי לבית-משפט זה. משסירב כונס הנכסים הרשמי להתיר את המבוקש במכתבו מיום 7.7.2011, הגיש המבקש ביום 14.7.2011 בקשה מתאימה לבית-משפט לפשיטת-רגל. ביום 20.7.2011 נעתר בית-המשפט לפשיטת-רגל (כב' השופטת פוקס) לבקשת המבקש ואישר לו להגיש הליך ערעורי מטעמו, בכפוף לתנאים שפורטו בהחלטה. לטענת המבקש, החלטת בית-המשפט לפשיטת-רגל נמסרה לבא-כוחו ביום 24.7.2011 ויומיים לאחר מכן – ביום 26.7.2011 – הוגשה הבקשה להארכת מועד שבכותרת. לפי הטענה, הזמן שחלף עד למיצוי ההליכים לקבלת ההיתר להגשתה של בקשת רשות הערעור, נבע מנסיבות שאינן בשליטת המבקש ומהוות "טעם מיוחד" לעיכוב בהגשת ההליך. המשיב מתנגד לבקשת האורכה נוכח סיכוייו הנמוכים של ההליך העיקרי.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי ראוי להיעתר לבקשה שלפניי באופן מותנה. מחד גיסא , נוכח היותו של המבקש פושט-רגל, אין מחלוקת כי היה עליו לקבל היתר לצורך הגשת ההליך העיקרי. מן החומר שהובא לעיוני עולה כי המבקש פעל בעניין זה בשקידה סבירה ולא התמהמה באופן בלתי ראוי במאמציו להשיג את ההיתר, שאמנם ניתן לו על-ידי בית-המשפט לפשיטת-רגל בכפוף לתנאים מסוימים. זאת ועוד; אף שמדובר באיחור של מספר ימים בהגשת ההליך, לא הצביע המשיב על נזק ממשי שנגרם לו בגינו. מאידך גיסא , המבקש לא הציג הסבר משכנע מדוע לא הוגשה לבית-משפט זה בקשה להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה לכך בדין. מהלך כאמור היה מונע מהצד שכנגד לפתח צפייה לסופיות הדיון, ואף מתיישב עם כיבוד סדרי-הדין. לכך יש להוסיף כי על-פני הדברים סיכוייו של ההליך העיקרי אינם נחזים להיות טובים, בהתחשב בהיותו ערעור ב"גלגול" שלישי שלכאורה אינו מעורר סוגיה בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם האישי של הצדדים.
לדעתי, האיזון הראוי בנסיבות המקרה הוא ליתן למבקש אורכה להגשתה של בקשת רשות ערעור אך זאת בכפוף לחיובו של המבקש בהוצאות שנגרמו למשיב בהליך שלפניי בסך 800₪. תנאי לקבלת ההליך לרישום יהיה הצגת אישור למזכירות בית-המשפט תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו בדבר תשלום ההוצאות האמורות למשיב, וכן אישור מטעם כונס הנכסים הרשמי בדבר המצאת שתי ערבויות מטעם צד ג' כאמור בהחלטת כב' השופטת פוקס מיום 20.7.2011 (מתגובת כונס הנכסים הרשמי מיום 31.8.2011 עולה כי תנאי זה טרם בוצע). ככל שהדרישות האמורות תתקיימנה במועדן וההליך יתקבל לרישום, תואיל בטוּבה המזכירות לדאוג לתיוק החלטתי זו בתיק השופט שיישב בדין.
ניתנה היום, ה' באלול תשע"א
(4.9.2011).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת