בש"א 5598/06 ד"ר אריאלה ורנסקי נ. בנק לאומי בע"מ - הסניף הראשי

המבקשת בהליך שלפניי פנתה בבקשה לפסילת שופט לבית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ב' בר-זיו ) הדן בתביעתה נגד המשיב במסגרת ת.א 1111/04.

ביום 29.6.06 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת הפסילה בקובעו כי אין בהערות שנאמרו על-ידו במהלך דיון ההוכחות שהתקיים ביום 16.6.06, כדי להצביע על חשש כלשהו למשוא פנים ו/או חשש כי גיבש דעה קדומה כלפי המבקשת. בקשה לעיכוב המשך הדיון עד לערעור על דחיית בקשת הפסילה, אשר הוגשה מטעם המבקשת ביום 29.6.06, נדחתה.

לפניי עתה בקשה לעכב את המשך ההליכים המתנהלים בבית המשפט המחוזי עד אשר יוגש ערעור על החלטת השופטת ב' בר זיו שלא לפסול עצמה מלדון בעניינה של המבקשת.

דין הבקשה להידחות ולו מן הטעם שהוגשה שלא בהתאם להוראות תקנה 471ג(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) . כאמור בתקנה, רשאי נשיא בית המשפט העליון או מי שדן בערעור על החלטת שופט בעניין פסלות להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור , על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור. ההחלטה הדוחה את בקשת הפסילה נתקבלה בתאריך 29.06.06 ועד היום לא הוגש ערעור עליה. אשר על כן אין להידרש לבקשה להפסקת המשפט בנפרד מהערעור על החלטת השופטת בעניין הפסלות. אוסיף עוד כי לא מצאתי גם שבקשת העיכוב מוצדקת לגופה. המבקשת מצויה במהלך עדותה והמשך הדיון בבית המשפט המחוזי קבוע למחר, יום 5.7.06. אין בהמשך קיום ההליכים כדי לגרום למבקשת נזק בלתי הפיך שכן בתקנה 471ג(ו) לתקנות נקבע כי אם הוחלט בערעור פסלות להעביר את הדיון בתובענה לשופט אחר, רשאי השופט אליו הועברה התובענה לדון בה מן השלב שאליו הגיע השופט הקודם או מכל שלב אחר שייראה לו נכון וצודק בנסיבות העניין (ראו בעניין זה בש"א 3010/95 אופל נ' פרץ (לא פורסם)).

בשולי הדברים אפנה להערתו של כבוד הנשיא ברק בע"א 3700/99 ניצולת הקרטל בע"מ נ' עו"ד וולובסקי (לא פורסם), סעיף 13 להחלטתו:

"טרם אסיים החלטתי, אבקש להעיר זאת: לאחר הגשת הערעור שבפני, וטרם ההחלטה בו, ביקשו המערערים פעמיים צו שיורה על הפסקת הדיון בפני הערכאה הראשונה. טענת המערערים היתה כי למרות האמור בתקנה 471ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), המשיך בית המשפט בדיונים מבלי שנימק החלטתו זו מיד ותוך שהוא מוסיף נימוקים כנגד ערעור הפסלות העומד בפני. אכן, על פי סעיף 471ג(א) לתקנות, עם הודעה על הגשת ערעור יפסק הדיון בתיק אלא אם כן ישנם טעמים שירשמו, להמשך הדיון... אכן, במקרה שבפני, מן הדין היה לכאורה ליתן ולרשום הטעמים להחלטה להמשיך בדיון בסמוך להחלטה הדוחה הבקשה לפסילה ולא בשלב מאוחר יותר. דא עקא, שאין אני נצרך להכריע בשאלה זו, זאת נוכח מסקנתי ולפיה לא היתה בנסיבות המקרה עילת פסלות לגופו של עניין."

גם בעניינה של המבקשת צריך היה בית המשפט המחוזי לרשום את הטעמים בגינם החליט שלא להפסיק את הדיון, אך אין בהעדר הפירוט כדי לשנות את ההחלטה בבקשה שהוגשה לפניי.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין המשיב בסך 1500 ש"ח.