פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5607/10
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות. לאחר שעיינתי בבקשה ובטעמיה כמו-גם בהחלטה נשוא הבקשה, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. החלטת בית-המשפט לענייני משפחה לפיה נדחתה בקשת הפסלות, ניתנה ביום 30.9.2009 בהעדר הצדדים. אף אם אקבל את טענת בא-כוח המבקשת לפיה ההחלטה הנ"ל הומצאה לידיו ביום 20.10.2009, ואף אם אתחשב בכך שבא-כוח המבקשת ניסה להגיש את ההליך לבית-משפט זה באמצע חודש יוני 2010, עדיין מדובר באיחור של כשמונה חודשים בהגשת ההליך. זהו איחור משמעותי ביותר, במיוחד על רקע התפיסה לפיה על ערעורי פסלות להתברר במהירות האפשרית, הן כדי להסיר ספקות הקשורים בטענת הפסלות, והן כדי למנוע שיבוש אפשרי של הדיון בערכאה הדיונית (ראו: בש"א 2913/08 רוה נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 11.6.2008)).
משכו הארוך של האיחור בהגשת ההליך מחייב כי משקלו של "הטעם המיוחד" להצדקת האיחור יהיה בהתאמה. לא שוכנעתי בקיומו של טעם כאמור בנסיבות העניין. טענת בא-כוח המבקשת לפיה עד לאחרונה היתה מרשתו טרודה במעבר בין דירות שכורות ולא היה בידה לשלם אגרה ושכר-טרחת עורך-דין, נטענה בעלמא, והיא אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שבא-כוח המבקשת הוסיף לייצגה בהליך בבית-המשפט קמא וכן בבקשת רשות ערעור שהוגשה לבית-המשפט המחוזי. מכל מקום, אין בטענה האמורה כדי להוות "טעם מיוחד" להצדקת איחור כה ניכר בהגשת ההליך. אף אין בכך כדי לבאר מדוע לא הוגשה בקשה להארכת מועד בתוך התקופה הקבועה לכך בדין.
לכל אלה יש להוסיף כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך נראים על-פני הדברים נמוכים, בהתחשב בכך שטענות המבקשת בעניין הפסלוּת, נסובות בעיקרן על החלטות של בית-המשפט בעניין בקשה לביטול מינוי מומחה, אשר ספק אם יש בהן כדי להקים עילת פסלות, לא כל שכן – עילה לערעור פסלות.
אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, הבקשה להארכת מועד נדחית. משלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז באב תש"ע (27.7.2010).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת