בש"א 5735/17 סופר מרדכי נ. פרל ישראל

בפתח הדברים אציין כי בניגוד לאמור בהחלטתי מיום 18.7.2017, המבקשים אכן צירפו תצהיר לבקשת הארכה המקורית. התצהיר נשמט מעיניי ועם המבקשים הסליחה.

לגופם של דברים: מוכן אני לקבל את עמדת המבקשים לפיה מידת היעילות תומכת בכך שבקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 14.6.2017 (להלן: ההחלטה הראשונה ) תידון יחד עם בקשת רשות הערעור על שתי ההחלטות הנוספות מיום 29.6.2017. אף אם כך הדבר, יכולים היו המבקשים להקדים ולהגיש את בקשת רשות הערעור על שלוש ההחלטות עד ליום 16.7.2017, היינו בתוך המועד להגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה הראשונה. לחלופין היה עליהם להגיש את בקשת הארכה שלפניי זמן מספיק לפני המועד האמור, וזאת על מנת לאפשר לבית המשפט להחליט האם אכן יש מקום ליתן ארכה לשם הגשת הליך ערעורי מאוחד אם לאו. בפרט אמורים הדברים בשים לב לנתון העולה מתשובות המשיבים, ולפיו נוסח בקשת רשות ערעור המתייחס להחלטה הראשונה בלבד היה מוכן עוד ביום 29.6.2017 או בסמוך לכך (והדברים עולים גם מן המסמך אשר צורף כנספח 2 לתשובת המשיב 1). בהגשת בקשת הארכה ביום האחרון להגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה הראשונה (16.7.2017), לאחר שעות הפעילות של המזכירות (ועל כן אין חולק - פיסקה 12 לבקשת הארכה המתוקנת), יש לכאורה משום העמדת בית המשפט לפני עובדה מוגמרת, ולכך אין כמובן מקום. במאמר מוסגר אוסיף, כי יש צדק בטענת המשיב 1 שלפיה את הטענות העובדתיות בנוגע לשעת שליחת הפקסימיליה, ראוי היה לתמוך בתצהיר.

חרף האמור לעיל, דומני כי במקרה דנן הכף נוטה לעבר מתן הארכה המבוקשת. בהקשר זה אציין כי עוד בדיון אשר התקיים ביום 29.6.2017 הודיעו המבקשים על אודות כוונתם להשיג על ההחלטה הראשונה, והדברים אף קיבלו ביטוי בהחלטת בית המשפט המחוזי. ממילא לא יכולה הייתה להתגבש אצל המשיבים הסתמכות כלשהי בעניין זה. משכה הקצר של הארכה - יומיים בלבד - שוקל אף הוא לטובת המבקשים. כאמור לעיל, לגופו של עניין סבורני כי אכן יש טעם בעמדת המבקשים לפיה נכון שערכאת הערעור תברר את ההשגות על כל שלוש ההחלטות במאוחד, וגם נתון זה תומך במתן הארכה. אוסיף ואציין כי ההשגה הערעורית על ההחלטות מיום 29.6.2017, אשר הוגשה במועד, צפויה להתברר לפני בית משפט זה בכל מקרה, היינו - במתן הארכה כשלעצמה לא יהיה כדי לעכב את ניהולו של ההליך בבית המשפט המחוזי.

נוכח האמור לעיל, החלטתי להיעתר לבקשת הארכה המתוקנת ולהאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד למועד הגשתה בפועל. המזכירות תפתח אפוא תיק מתאים ותתייק בו את בקשת רשות הערעור, על כרכי הנספחים שלה, וכן את החלטתי זו. בנסיבות העניין ובשים לב למהות ההליך החלטתי, לא בלי היסוס, שלא לעשות צו להוצאות.