פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5738/15 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המבקשים:
1. אלי איסקוב
2. מאיה איסקוב
נ ג ד
המשיבה:
גל אור דייזין בע"מ
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
אף שהבקשה מנוסחת באופן לקוני וחסר, עיון בה, כמו גם במסמכים המצורפים לה ובמסמכים נוספים המצויים במערכת "נט המשפט", מעלה את הרקע העובדתי הבא: המבקשים הגישו תביעה קטנה נגד המשיבה (ת"ק 15732-08-14). ביום 22.1.2015 נתן בית המשפט לתביעות קטנות, בהסכמת הצדדים, פסק דין על דרך הפשרה בגדרו חויבה המשיבה לשלם למבקשים סכום של 7,500 ₪. המבקשים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין, וביום 5.2.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. בקשה נוספת להארכת מועד אותה הגישו המבקשים ביום 3.5.2015, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בו ביום. הבקשה שלפניי מכוונת, כך נראה, להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה אחרונה זו (להלן: ההחלטה ). לטענת המבקשים, אשר אינם מיוצגים, נודע להם על ההחלטה רק בעת הגשת ההליך דנן. לשיטתם, האיחור נובע מכך שלא עלה בידם להסדיר
את ייצוגם, וזאת לאחר שפנו למספר עורכי דין - לרבות ללשכה לסיוע משפטי - ואף אחד מהם לא הסכים ליטול על עצמו את הייצוג.
בחנתי את הבקשה על רקע אמות המידה החלות בכגון דא ואין בידי להיעתר לה.
כאמור לעיל, הבקשה מנוסחת באופן לקוני וחסר ואינה נתמכת בתצהיר. הטענה לפיה נודע למבקשים על ההחלטה רק בעת הגשת הליך זה, כלומר מספר חודשים לאחר נתינתה, נטענה באופן סתמי - ללא פירוט, ללא אסמכתאות כלשהן וללא הסבר כיצד מתיישבת טענה זו עם הגשת בקשת הארכה ועם העובדה שההחלטה צורפה כנספח לבקשה. לא למותר להוסיף, כי בדיקה במערכת "נט המשפט" מעלה שקיים במערכת אישור מסירה ביחס להחלטה, ממנו עולה לכאורה כי היא הומצאה למבקשים עוד בחודש מאי 2015.
לאמור עד כה מצטרפת העובדה כי הבקשה אינה כוללת פירוט או תיעוד באשר למאמצים שנעשו לשם הסדרת הייצוג, ובאשר לסיבה אשר בעטיה לא הוגשה, לכל הפחות, בקשת ארכה בתוך המועד הקבוע בדין. האישור הרפואי אשר צורף - אשר מתייחס לחודש פברואר 2015 - אינו יכול, מטבע הדברים, להוות הסבר מבורר לאיחור. אף לא ניתן להתעלם ממשך הזמן אשר חלף ממועד מתן ההחלטה הראשונה של בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת המבקשים להארכת מועד (5.2.2015), ועד למועד הגשתה של הבקשה הנוספת בעניין זה (3.5.2015), שאינה אלא בקשה לעיון חוזר בהחלטה הקודמת. עוד אציין, כי סיכוייו של ההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו אינם נחזים להיות גבוהים כלל ועיקר, וגם נתון זה שוקל לעבר דחייתה של הבקשה.
על רקע כלל האמור לעיל, ומשלא עלה בידי המבקשים לבסס קיומו של "טעם מיוחד" למתן הארכה המבוקשת - דינה של הבקשה להידחות. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' בתשרי התשע"ו (16.9.2015).
גלעד לובינסקי, שופט
ר ש ם