בש"א 5765/16 בש"א 5765/16

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי על החלטה אשר ניתנה בעניינו של המבקש ביום 22.2.2016 (ו"ע 22045-12-15). הבקשה הוגשה ביום 18.7.2016 באמצעות הפקסימיליה, אך הועברה לטיפולי במועד מאוחר יותר בשל שביתת עובדי מערכת בתי המשפט.

לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי דינה להידחות, וזאת ללא צורך להידרש לשאלות דיוניות שונות אשר עשויות להתעורר בכל הנוגע לאופן תקיפתה של ההחלטה האמורה.

לטענת המבקש, לאחר מתן ההחלטה פנה מספר פעמים לוועדת הערר בבקשה כי יועברו לידיו ראיות מסוימות אשר הוצגו בהליך. עוד נטען, כי כ-40 ימים לאחר מתן ההחלטה הגיע המבקש למזכירות בית משפט זה על מנת להגיש הליך ערעורי, ואולם נאמר לו כי איחר את המועד. ראשית אציין, כי הטענות העובדתיות האמורות לא נתמכו בתצהיר או באסמכתאות כלשהן, ודי בכך על מנת לדחותן. שנית, וזאת עיקר: גם אם יש ממש בטענות האמורות, הרי שאיני סבור כי הבקשה, באופן בו הוגשה, כוללת הסבר מבורר ומספק למשך הזמן הארוך - כחמישה חודשים - אשר חלף ממועד מתן ההחלטה ועד למועד הגשתה של הבקשה דנן. ממילא אין בידי לקבוע כי המבקש פעל בשקידה הראויה אשר מצופה מבעל דין המעוניין להגיש הליך ערעורי. אוסיף, למעלה מן הצורך, כי סיכוייו של ההליך הערעורי אותו מעוניין המבקש להגיש אינם נחזים להיות גבוהים כלל ועיקר.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית ללא צורך בתשובה.