בש"א 5769/03 אדי [לפיד] אייכנבוים נ. שובל נ.ב.י] בע''מ

ערעור על החלטת הרשם (כבוד השופט ב' אוקון) שלא להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

המערער הגיש ביום 15.5.03 בקשה להארכת מועד לצורך הגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.4.02. הרשם דחה את הבקשה, כיוון שלא כללה כל הסבר לאיחור הרב שבהגשתה. כנגד החלטה זו מכוון הערעור שבפניי.

בבקשה שהגיש לרשם, כך גם בערעורו, שוטח המערער שורה של טענות הנוגעות למצבו הכלכלי הקשה ולהליך שהתנהל בבית המשפט קמא, מבלי כל הסבר לשיהוי הרב שבהגשת הבקשה. המערער מוחה על שבשל "עניין טפל" – הזמן שחלף – נמנע הדיון ב"עיקר" – הטענות לגופו של עניין. אולם המועדים לעניין הגשת ערעור אינם עניין "טפל", כי אם עניין מהותי. זאת, היות שלאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור, ומשלא הוגשה בקשה שכזו, המשיבה הייתה רשאית לסבור כי לא יוגש ערעור על ההחלטה שניתנה לטובתה, ואישור הגשת בקשה שכזו כיום יגרום בהכרח לפגיעה בהסתמכותה הלגיטימית. לפיכך, צדק הרשם בקובעו כי אין הצדקה להתיר למערער להגיש בקשתו אחרי שחלפה יותר משנה מיום מתן ההחלטה נשוא הבקשה.

הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.