פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
5808/18
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשות:
1. עיריית ירושלים
2. הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
ריינה ראז
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשות:
עו"ד אליעזר גדות
בשם המשיבה:
עו"ד דן בן שבת
החלטה
1.
בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 13565-06-18 מבית משפט השלום רחובות לבית משפט השלום ירושלים. המרחק שבין בתי משפט אלו הינו קצר מ-60 ק"מ.
2.
כפי שפסקתי בבש"א 6148/18 בהתבסס על שיקולים ואסמכתאות שפורטו באותה החלטה, אין הצדקה להעברת ההתדיינות מבית משפט אחד למשנהו כאשר המרחק ביניהם הוא קצר מ-60 ק״מ. מדובר בחזקה כמעט חלוטה אשר ניתנת לסתירה כאשר מבקש ההעברה מוכיח את קיומו של "קושי רב אשר משבש את מהלך החיים הרגיל ומונע ממנו או מאחד מעדיו את האפשרות להגיע לבית המשפט שבו מתנהל ההליך."
3.
הבקשה דכאן איננה מצביעה על קושי כזה. נסיעה מירושלים לרחובות, הצפויה לעדים מטעם המבקשות, כרוכה בטרחה ובהוצאות, אך איננה בגדר קושי חריג.
4.
יתירה מכך: כללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נועדו להעניק לתובע יתרון בבחירת הפורום המתאים להתדיינות. כפי שהסברתי בבש"א 6148/18 הנ"ל, יתרון זה בא לאזן במידת-מה את חוסר השוויון בנטל ההתדיינות ועלותה שממנו סובל תובע פרטי בעמדו מול נתבע (קל וחומר, נתבע מוסדי ו"שחקן חוזר", דוגמת המבקשות). ראו גם בש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות שירותים בע"מ ואח' , פסקה 7. בנסיבות העניין, נוחותם של עדי המבקשות אינה מהווה שיקול שבעטיו ניתן לבטל את זכות הבחירה שתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי מעניקה לתובע.
5.
אני דוחה אפוא את הבקשה ומחייב את המבקשות לשלם למשיבה הוצאות בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.
ניתנה
היום, ט"ז באלול התשע"ח (27.8.2018).
ש ו פ ט