בש"א 5866/02 חסן דניאל נ. חסן תקוה

המבקש הגיש בקשה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת. פסק הדין של בית המשפט המחוזי נמסר למבקש ביום 24.5.02.

לדברי המבקש, בא כוחו של המבקש שהה בשירת מילואים מיום 29.4.02 ועד יום 29.5.02, ביום 30.5.02 הוא פנה ללשכה לסיוע משפטי על מנת לקבל מינוי של עורך דין, מינוי כזה התקבל ביום 23.6.02, ובהתאם לכך הוגשה הבקשה להארכת מועד ביום 7.7.02.

בא כוח המשיבה התנגד להארכת מועד. לדבריו, המבקש הוא סרבן גט אשר חוב המזונות שהצטבר בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו עולה על 50,000 ₪. בא כוח המשיבה מציין כי הבקשה איננה מצביעה לא על סיכוי של ממש לגופו של דבר, ולא על טעם מיוחד להארכת מועד.

כבר נאמר יותר מפעם אחת כי עצם הצורך למנות עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי יכול להוות, בנסיבות מסוימות, טעם מיוחד. וודאי שטעם כזה מתחזק כאשר בא כוח המבקש מצוי בשירות מילואים. ואולם במקרה זה התקבל אישור הלשכה לסיוע משפטי מיום 23.6.02, ואילו הבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 7.7.02. לאיחור זה אין הסבר ואין פשר, ובנסיבות אלה אין טעם מיוחד להארכת מועד, כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שני.

יוער, ככלל, כי על הלשכה לסיוע משפטי להנחות את באי כוח בעלי הדין להגיש בקשה להארכת מועד עוד קודם למינוי מטעם הלשכה, על מנת למנוע מירוץ מיותר נגד השעון.