בש"א 5959/98 ארדן פרוייקטים מתקני חשמל (1985) בע"מנ נ. רשות שדות התעופה ב

בפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 2.9.98, שניתנה במסגרת ה"פ 200553/98 (להלן: "המרצת הפתיחה"). הבקשה היא למתן אורכה של שלושים ימים מהמועד בו תתקבל החלטה בבש"א 107178/98, שהוגשה במסגרת המרצת הפתיחה, ולחילופין לאורכה של שלושים ימים ממועד מתן ההחלטה בבקשה דנן, הכל לפי המאוחר.

בהודעה שהגישו המבקשות ביום 25.10.98 נמסר, כי ביום 21.10.98 נתקבלה אצלן ההחלטה בבש"א 107178/98 הנ"ל, ולפיכך הארכת המועד המבוקשת היא עד ליום 22.11.98.

במרכז ההליכים עומדת בקשתן של המבקשות (אשר הוגשה במסגרת המרצת הפתיחה), להצהיר כי הצעתה של המשיבה מס' 2, אשר הוגשה במסגרת מכרז אשר פורסם על ידי המשיבה מספר 1 במסגרת פרוייקט נתב"ג2000- לא עמדה בתנאים המקדמיים שנקבעו במכרז, ועל כן בחירת הצעתה כהצעה הזוכה במכרז נעשתה שלא כדין.

יחד עם המרצת הפתיחה הגישו המבקשות בקשה למתן צווים זמניים. ביום 2.9.98 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה להוצאת הצווים הזמניים. ביחס להחלטה זו מתבקשת הארכת המועד.

ביום 7.9.98 הגישו המבקשות בקשה לתיקון המרצת הפתיחה, להוספת עילות תקיפה נוספות כנגד הליכי המכרז, אשר לא היו בידיעתן בעת הגשת המרצת הפתיחה. בצד בקשת התיקון הגישו המבקשות בקשה נוספת למתן צווים זמניים. בבקשה זו טרם ניתנה החלטה.

המבקשות מציינות, כי אם ייעתר בית המשפט המחוזי לבקשה הנוספת למתן צווים זמניים יתייתר, ככל הנראה, הצורך בהגשת הבקשה למתן רשות לערער. לחילופין, אם תידחה הבקשה הנוספת, והמבקשות יבקשו לערער אף על ההחלטה בה, יעילות הדיון מחייבת כי שתי הבקשות לרשות ערעור המתייחסות למתן צווים זמניים במסגרת המרצת הפתיחה תוגשנה ותידונה כמקשה אחת.

לטענת המבקשות, אין בהארכת המועד כדי להכביד על המשיבות, אשר תצטרכנה, אם בכלל, להשיב לבקשה אחת, ולא על בית המשפט אשר יידרש, לבקשת רשות ערעור אחת בלבד.

המשיבה מספר 1 לא הביעה התנגדות לבקשה. יחד עם זאת, ציינה כי לעניות דעתה סיכוייה של בקשת רשות הערעור, לגופה, קלושים.

המשיבה מספר 2 מתנגדת לבקשה. לטענתה, העילות שנטענו בשתי הבקשות שהגישו המבקשות לצווים זמניים שונות לחלוטין ואין כל קשר ביניהן. לפיכך, אין כל מקום לתלות את הגשת בקשת רשות הערעור על ההחלטה נשוא בקשה זו בהחלטה בבקשה המאוחרת.

מוסיפה המשיבה 2 וטוענת, כי ענייננו בדיני מכרזים וכי להתמשכותם של ההליכים שלא לצורך משמעות כלכלית כבדה עבורה, וכי בכל מקרה אין כל ממש בבקשה שהגישו המבקשות לתיקון המרצת הפתיחה.

לאחר ששקלתי את יעילות הדיון, ואת העובדה שהבקשה הוגשה בטרם חלף המועד וכי דחיית המועד המבוקשת היא מועד קרוב למועד מתן ההחלטה (אשר על-פי החלטתי מיום 2.10.98 נדחה המועד להגשת הבקשה לרשות ערעור ממילא עד למתן החלטה בבקשה להארכת מועד לגופה), החלטתי להיעתר לבקשה להארכת מועד.

הבקשה מתקבלת. המועד להגשת בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.9.98 מוארך עד ליום 22.11.98.