בש"א 6032/14 מוריס אקרמן נ. קיריל קודנקו

לפניי בקשה מיום 8.9.2014 להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

בקשת רשות הערעור אותה מעוניין המבקש להגיש מופנית כנגד פסק דין אשר ניתן ביום 23.1.2014 על ידי כב' הרשמת ת' אברהמי מבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בפסק הדין נמחק ערעור אשר הוגש על ידי המבקש מחמת אי תשלום אגרה ואי הפקדת עירבון (להלן: פסק הדין ). כמו כן, בבקשת רשות הערעור משיג המבקש אף על החלטות מסוימות אשר ניתנו על ידי כב' הרשמת בגדרו של הערעור, והעוסקות בבקשתו של המבקש לפטור מאגרה ומעירבון (להלן: החלטות הפטור ).

לאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת הארכה להידחות.

פרק הזמן אשר חלף מיום מתן פסק הדין ועד ליום הגשתה של הבקשה דנן הינו כשבעה חודשים וחצי. מדובר בתקופה ממושכת ביותר אשר מצדיקה מתן משקל ממשי לעיקרון הסופיות ולאינטרס הציבורי בדבר ניהול יעיל ותקין של המשאבים השיפוטיים, כמו גם לאינטרס ההסתמכות של המשיב.

לכך מצטרפת העובדה, כי אין בהסבר אשר ניתן על ידי המבקש כדי להוות צידוק לאיחור כה ממושך. מן הבקשה והמסמכים שבתיק עולה כי המבקש, אשר אינו מיוצג, נקלע ל"תסבוכת דיונית" מסוימת. איני רואה צורך לפרט את השתלשלות האירועים במלואה, ודי שאציין כי התסבוכת האמורה נוגעת לערכאה אליה הגיש את השגותיו על אחת מהחלטות הפטור ועל פסק הדין. ואולם אף אם אביא בחשבון, לטובת המבקש, את הקשיים הדיוניים האמורים, לא יהיה בכך כדי לסייע לו. ההחלטה הרלוונטית האחרונה בעניינו של המבקש ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 23.4.2014. בזמן הרב אשר חלף מאז ועד ליום הגשת הבקשה דנן (כארבעה חודשים וחצי) יש כדי להעיד כי המבקש לא פעל בשקידה הראויה אשר מצופה מבעל דין המבקש להגיש הליך ערעורי. ודוק: ער אני לאירוע אשר התרחש ביום 24.6.2014 (ואף עיינתי במסמכים הרפואיים אשר צורפו בהקשר זה), ואולם איני סבור כי יש בו כדי להצדיק את מחדלו המתמשך של המבקש בקידום ההליך הערעורי.

על האמור עד כה יש להוסיף, לעניין סיכויי ההליך, כי המשוכה הניצבת לפני המבקש גבוהה היא. זאת בשים לב, בין היתר, לכך שמדובר בהשגה ערעורית ב"גלגול שלישי".

סוף דבר, הבקשה נדחית.