בש"א 6042/97 ילתה השקעות בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

לבקשת הבנק המשיב החליט בית המשפט המחוזי, בפסק-דין, למנות כונס נכסים על נכס מקרקעין של המבקשת ולהסמיך את הכונס לממש שטר משכון שערכה המבקשת לטובת הבנק בגין הנכס האמור. למבקשת היו טענות ומענות לרוב, כנגד זכותו של הבנק לקבלת הסעד אותו ביקש מבית המשפט המחוזי. אך בית המשפט, בפסק דין מנומק ומפורט, דחה אחת לאחת את כל טענותיה של המבקשת ונענה לעתירת הבנק על כל חלקיה.

בכוונת המבקשת לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובקשתה שלפני היא לעכב את ביצוע פסק הדין עד למתן פסק הדין בערעור.

אילו עמדתי להכריע בבקשה על פי סיכויי הערעור בלבד, נוטה הייתי לדחותה מכול וכול. נחה דעתי כי למבקשת אין סיכוי של ממש להצליח בטענותיה בדבר עצם עריכתו של שטר המשכון, או בדבר תקפות חיוביו; וגם טענתה כי בטרם תקום לבנק זכות לממש את שטר המשכון, היה עליו להשיג פסק-דין הקובע את גובה חובה כלפיו, אינה בעלת סיכויים להתקבל. למעלה מן הצורך יצויין, כי בפני - כמו בפני בית-המשפט קמא - לא חלקה המבקשת על עצם חיוביה הכספיים כלפי הבנק, אלא רק על גובה חיוביה; ובדין, לכאורה, קבע הנשיא המלומד, בפסק דינו, שבפני המבקשת פתוחה הדרך לתבוע מן הבנק בהליך נפרד כל אשר ייגבה הבנק במסגרת מימוש המשכון יותר מאשר לטענתה זכאי הוא לגבות.

עם זאת, אין בידי להתעלם מטענת המבקשת כי מימוש המשכון לפני מתן פסק הדין בערעור שבכוונתה להגיש, ייצור, מבחינתה, מצב שהוא בלתי הדיר. למבקשת, כמסתבר, יש ציפיות שאם יושהה מימוש המשכון למשך פרק זמן נוסף, אפשר שיעלה בידה לממש את הנכס בעצמה ולהשיג במימושו תמורה יותר גדולה מזו שהבנק עשוי להשיג במכירתו בהליכי כינוס. ברם, כדי שהמבקשת תוכל להישמע בבקשה מעין זו - על רקע סיכוייו הדלים של הערעור - מן הדין שתקדים ותשלם לבנק, למצער, את סכום החוב שאינו שנוי במחלוקת. בתשובה לשאלתי אמר בא-כח המבקשת, כי אליבא דהמבקשת, חובה כלפי הבנק, נכון להיום, מסתכם בסך של כ3.5- מיליון ש"ח (וזאת לעומת כפל הסכום האמור שהוא גובה החוב המשוער על-פי גירסתו של הבנק).

בנסיבות אלו נראה לי נכון לקבוע כי המבקשת תהא זכאית לעיכוב ביצועו של פסק-הדין אם תעמוד בשני התנאים הבאים: (א) תגיש לבית-משפט זה את ערעורה עד לתום המועד החוקי (אשר טרם חלף); ו-(ב) תשלם לבנק המשיב, לא יאוחר מיום 15.12.97, סכום שלא יפחת מסך 3.5 מיליון ש"ח.

ניתן בזה צו עיכוב ביצוע ארעי שיעמוד בעינו עד לתום המועד החוקי להגשת הערעור, ואם יוגש הערעור במועדו - יוסיף הצו לעמוד בעינו עד ליום 15.12.97. היה ותקיים המבקשת גם את התנאי השני, ותשלם לבנק את הסכום שנקבע לעיל, ייכנס לתוקפו צו עיכוב ביצוע של פסק הדין שיעמוד בעינו עד למתן פסק הדין בערעור; ואם לא תקיים תנאי זה, יתבטל צו עיכוב הביצוע הארעי והבקשה תיחשב כנדחית.

אין צו להוצאות בבקשה זו.