בש"א 6058/17 גליה בן - עמי נ. אטיאס פרוכטר ושות' - חבתר עורכי דין

לפניי בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בו נדחו ערעור שהגישה המבקשת וערעור שכנגד אותו הגישו המשיבים על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה, אשר קיבל בחלקה תביעה כספית שהגישו המשיבים ודחה תביעה שכנגד שהגישה המבקשת.

פסק הדין ניתן ביום 28.5.2017, וביום 27.7.2017 הגישה המבקשת בקשה למתן ארכה להגשת הערעור עד לאחר הפגרה (5.9.2017), בציינה כי בא-כוחה בבית המשפט המחוזי אינה מייצגה עוד והיא נדרשת להגיש את ההליך בעצמה. טרם שניתנה החלטה בבקשה הגישה המבקשת בקשה מתוקנת בה עתרה היא למתן ארכה עד ליום 30.10.2017. בבקשה המתוקנת נטען כי נדרשת ארכה כאמור בשל העובדה שהמבקשת אינה מיוצגת ונוכח מצבה הבריאותי.

בהחלטה מיום 16.8.2017 עמדתי על כך שהמבקשת לא ציינה בבקשתה את מועד המצאת פסק הדין לידי בא-כוחה בערכאה קמא, והיות והיא אינה מיוצגת אפשרתי לה להשלים את הבקשה ולפרט את מועד המצאת פסק הדין (בצירוף אסמכתא מתאימה). כן נקבע באותה החלטה כי אם הבקשה הוגשה לאחר שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף, תבהיר המבקשת מדוע לא הגישה את הבקשה קודם לכן והאם יידעה את המשיבים על כוונתה להשיג על פסק הדין.

בהמשך לכך הגישה המבקשת ביום 13.9.2017 "תגובה להחלטה מיום 16.8.17". בתגובה זו לא התייחסה המבקשת לנדרש בהחלטה מיום 16.8.2017, אלא כללה היא טענות ומסמכים לגופו של ההליך שהגשתו מתבקשת.

המבקשת לא טוענת אפוא כי הגישה את הבקשה לפני שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף. אציין בהקשר זה כי על פי התיעוד באתר "נט המשפט" פסק הדין נצפה על ידי בא-כוח המבקשת בערכאה קמא ביום הינתנו, 28.5.2017, והומצא לידיו בדואר רשום ביום 5.6.2017. בהיעדר כל טענה לסתור ההנחה היא אפוא כי הבקשה הוגשה כשלושה שבועות לאחר שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף. כן אין בפי המבקשת כל טענה כי יידעה את המשיבים על כוונתה להשיג על פסק הדין לפני שהמועד להגשת ההליך חלף.

נתון זה שוקל לחובת המבקשת. לאמור אוסיף כי המבקשת לא פירטה באיזה מועד הודיע לה בא-כוחה בערכאה קמא כי לא ייצגה בהליך הערעורי שהגשתו מתבקשת, כך שלא הובהר ולא הוכח מתי לראשונה הסתבר לה כי נדרשת לה ארכה לשם הגשת ההליך בעצמה. בנוסף, על יסוד החומר שצירפה המבקשת אין בידי לקבוע כי מצבה הרפואי מנע ממנה הגשתו של הליך ערעורי - או למצער הגשת בקשת ארכה - לפני חלוף המועד להגשת ההליך (האישפוז המצוין בבקשה אירע לפני מתן פסק הדין). כן יש ליתן משקל לכך שההליך שהגשתו מתבקשת הוא הליך "בגלגול שלישי".

אוסיף ואציין כי ביום 17.10.2017 הגישה המבקשת בקשה נוספת למתן ארכה להגשת ההליך עד לסוף חודש דצמבר 2017. בבקשה זו צוין כי

מתבקשת ארכה "עפ"י מהות הפרשה ופסה"ד המקומם". אולם טענות אלו, ביחס ל"מהות הפרשה", כמו גם הטענות שהעלתה לגופם של דברים, אינם נותנים כל הסבר או הצדקה לכך שההליך הערעורי, או לפחות בקשת ארכה להגשתו, לא הוגשו לפני שהמועד להגשת ההליך חלף ולפני שהתגבשה הסתמכותם של המשיבים על סופיות פסק הדין. אוסיף בהקשר זה כי המבקשת אמנם אינה מיוצגת בשלב הנוכחי, אולם אין בפיה כל טענה כי המועד האחרון להגשת ההליך לא היה ידוע לה.

בהינתן כל האמור לעיל סבורה אני כי המבקשת לא הוכיחה קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה, ולפיכך הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.