בש"א 6082/11 היינץ רמדיה בע"מ נ. פלוני

לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), לאיחוד הדיון בשורה של תביעות נזיקיות שהוגשו נגד המבקשים והמשיבה 12 (להלן: המדינה ) על ידי יתר המשיבים. עניינן של התביעות הוא בנזקים שנגרמו, על-פי הנטען, לקטינים כתוצאה מצריכת תחליפי חלב אם צמחיים ששווקו על ידי חברת רמדיה, שבהם היה חסר בוויטמין מסוג תיאמין. חלק מהתביעות נשוא הבקשה שלפניי הוגשו לבתי משפט שלום ברחבי הארץ ואת הדיון בהן מבקשים המבקשים לאחד בפני בית משפט השלום בפתח-תקווה. חלק אחר מהתביעות נשוא הבקשה דנן הוגשו לבתי משפט מחוזיים שונים ואת הדיון בהן מבקשים המבקשים לאחד בפני בית המשפט המחוזי במחוז המרכז.

לטענת המבקשים יש לאחד את הדיון בתביעות השונות, כיוון שהן נוגעות לאותה מסכת עובדתית ומעוררות שאלות משותפות רבות של עובדה ומשפט. זאת, בנוסף לנסיבות הקונקרטיות הקיימות בכל תיק ותיק. בהקשר זה טוענים המבקשים כי השאלה המרכזית שאותה יש לברר בכל אחת מהתביעות היא שאלת הקשר הסיבתי שבין צריכת הרמדיה הצמחית לבין נזקיו הנטענים של הקטין. שאלה זו מצריכה, כך ממשיכים המבקשים וטוענים, הכרעה במספר שאלות עובדתיות, מדעיות ורפואיות משותפות כגון מועד השיווק של הפורמולה הפגומה ומשך החשיפה המינימאלי לרמדיה הצמחית הפגומה. לטענת המבקשים, רק על בסיס הכרעה בשאלות עקרוניות אלה ולאחריה יכול בית המשפט להכריע בשאלות הקונקרטיות המתעוררות בכל תיק ותיק. המבקשים מוסיפים עוד כי השופטת א' דודקביץ שדנה בתביעות השונות שהוגשו לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז בפרשת רמדיה (במועד הגשת הבקשה נסתיימו דיוני ההוכחות בשישה מבין התיקים שנשמעו בפניה. מאז הגשת הבקשה ניתן פסק דין באחד מהתיקים, שבו נדחתה התביעה) צברה ידע ומומחיות יחודיים בהיבטים השונים של פרשת רמדיה. המבקשים טוענים כי מומחיות ייחודית זו של מותב שהשקיע משאבים רבים בלימוד ההיבטים השונים של הפרשה תביא לייעול ההליכים, לחסכון בזמן שיפוטי יקר ולמניעת הכרעות שיפוטיות סותרות. עוד מוסיפים המבקשים כי עו"ד נוי, בא-כוחם של המשיבים 1-9 ו-13-25 (להלן: המשיבים ), המייצג את הרוב המכריע של התובעים בפרשת רמדיה, אינו מעוניין להתדיין בפני השופטת דודקביץ ומעדיף להתדיין בבתי משפט שונים ברחבי הארץ כדי למצוא מותב שיפוטי שנוח לו.

המשיבים מתנגדים לאיחוד הדיון המבוקש. לטענתם, אין כל קשר בין התיקים משום שכל תיק מוכרע על בסיס הנתונים הספציפיים שלו. בהקשר זה מציינים המשיבים כי בית המשפט יצטרך לבחון בכל תיק מה היה עיקר מזונו של התינוק, מהי סמיכות הזמנים לנכויות שנתגלו, האם היו תסמינים ספציפיים והאם הנכויות שנגרמו מוכרות כנכויות הנובעות מחסר בתיאמין. כמו כן טוענים המשיבים כי איחוד הדיון יביא לעיכוב ההליכים ולסרבולם ויגרום עינוי דין בלתי סביר ובלתי מידתי לתובעים. עוד טוענים המשיבים, כי דווקא המבקשים הם אלה המחפשים מותב שיפוטי שנוח להם, ומטעם זה הוגשה על ידם הבקשה שלפניי. עוד יצוין, כי המשיבים 10 והמשיבים 11 הודיעו על התנגדותם לבקשה לאיחוד דיון, ואילו המשיבים 26 והמדינה הודיעו כי הם תומכים בבקשה.

דין הבקשה לאיחוד דיון להידחות. אמנם במסגרת התביעות שאיחוד הדיון בהן מבוקש מתעוררות על פני הדברים שאלות משותפות לא מעטות. יחד עם זאת, נוכח מהות התביעות נדרש בכל אחת מהן בירור פרטני של השאלות העובדתיות המתעוררות בכל תביעה ותביעה. בנסיבות אלה נראה כי איחוד הדיון בתביעות השונות בפני שני מותבים בלבד (מותב אחד בבית המשפט המחוזי ומותב אחר בבית משפט השלום) יביא לסרבול ההליכים ולהארכתם, וזאת בניגוד לתכלית העומדת ביסוד תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. עוד יצוין, כי עצם העובדה ששופט מסוים פיתח מומחיות בנוגע לשאלות שמעוררת פרשה זו אחרת אינה מהווה כשלעצמה עילה לאיחוד דיון לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי; שכן זהותם של השופטים הדנים בתביעות שאיחוד הדיון בהן מבוקש אינה בגדר נתון רלוונטי בהליך לפי תקנה 7 הנ"ל.

אשר על כן, הבקשה נדחית.