פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
6127/11
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המבקשת:
המרכז לתיירות בינלאומית 2010 בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
חווה גולני
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשת:
בעצמה
בשם המשיבה:
בעצמה
החלטה
לפניי בקשה להעברת מקום דיון בת"ק 10461-08-11 (תביעות קטנות – חיפה) מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו, וזאת מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ).
1.
עניינה של התביעה הקטנה מושא הבקשה שלפניי בחופשה שהזמינה המשיבה מהמבקשת, ובטענה כי האחרונה לא סיפקה למשיבה ולבני משפחתה את שהתחייבה לספק, ובכך הסבה להם נזקי ממון ועוגמת נפש.
2.
המבקשת סבורה כי מן הראוי להעביר את תביעת המשיבה מבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו, וזאת מטעמים של חוסר סמכות מקומית. המבקשת מציינת עוד כי משרדיה מצויים ברחוב המרד בתל-אביב וכי מכתובת זו בוצעו כל התחייבויותיה. כמו-כן, מפנה המבקשת לתניית מקום שיפוט המופיעה בתנאי ההתקשרות עימה, ולפיה "דיונים משפטיים – מתקיימים בתל אביב בלבד".
המשיבה מתנגדת לבקשה להעברת מקום דיון ומציינת כי העסקה בוצעה על ידה באופן טלפוני ממקום מגוריה בקרית מוצקין, ועל כן רשאית היתה להגיש את תביעתה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה.
3.
דין הבקשה להידחות. כידוע, העילה המרכזית להעברת מקום דיון הינה מאזן הנוחות שבין הצדדים, כאשר על המבקש להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת העברת מקום הדיון. זאת לא עלה בידי המבקשת לעשות. למעשה, המבקשת כלל לא נדרשה בטיעוניה להיבט זה וכל שנטען על ידה הוא כי התביעה הוגשה בחוסר סמכות מקומית. טענה מסוג זה אינה מן הטענות הרלוונטיות להליכים המנוהלים במסגרת סעיף 78 לחוק בתי המשפט. אף תניית השיפוט אליה הפנתה המבקשת אינה נימוק המצדיק את העברת מקום הדיון. תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976
מצמצמת את יכולתם של בעלי הדין להגדיר לעצמם את מקום השיפוט בעניינם; וכך מורה לנו תקנה 2 הנ"ל:
" מקום
שיפוט
2.תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן,
והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין ;"
[ההדגשה אינה במקור, ד.ב.]
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך 500 ש"ח.
ניתנה היום, ט' באלול התשע"א (8.9.2011).
ה נ ש י א ה