בש"א 6155/04 עו"ד אגבריה ודיע נ. פקיד שומה אגף מס הכנסה (חדרה)

בפניי השגה על החלטת המזכירות שלא לקבל ערעור פסלות לרישום, באין תשלום אגרה. לטענת המבקש, אין בדין חיוב באגרה בגין ההליך האמור, ועל כן יש לקבלו לרישום בלא תשלום אגרה. דין ההשגה להידחות. ערעור פסלות הינו הליך עיקרי, המוגש לבית המשפט. ככזה, הוא חב באגרה, בהעדר כל הוראת פטור בתקנות הנוגעת לעניין. בתוספת לתקנות בית המשפט (אגרות) התשמ"ח – 1987 קיימים שני סעיפים היכולים לבוא בחשבון לעניין זה. האחד הינו סעיף 1, המתייחס ל"הגשת ערעור בבית המשפט העליון", והשני הוא סעיף 2(א), המתייחס ל – "הגשת בקשה או עתירה בבית המשפט העליון לרבות הגשת ערעור על החלטת הרשם (למעט עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק)". על פי לשונו, סעיף 1 חל על העניין. עם זאת, נוכח כללי הפרשנות המקלים הנקוטים לגבי דיני האגרות (ראו בש"א 457/01 קרליץ נ' פקיד הבחירות, פ"ד נה(3)869), ניתן לקבל את טענת המבקש כי הסעיף הראשון אינו חל על העניין, שכן ערעור פסלות אינו ערעור המתברר בפניי מותב של שלושה שופטים, ואשר סדרי הדין בו מצדיקים את האגרה הגבוהה יחסית הקבועה בסעיף זה (כ – 2,500 ₪). עם זאת, אין בהחלתם של כללי הפרשנות האמורים, המקלים עם בעלי הדין, כדי להצדיק במקרה זה פירוש הפוטר את המבקש כליל מתשלום אגרה. ערעור פסלות במהותו נופל לגדר סעיף 2 (א) האמור, הכולל, בגדר של בקשות, גם הליכים ערעוריים המוגשים לבית המשפט, כפי שצוין באופן מפורש בנוגע לערעור על החלטת רשם. לפירוש המכניס בגדר זה גם ערעורי פסלות יש הצדקה עניינית מובהקת, שכן מגישו של ערעור פסלות מקבל שירות מבית המשפט, ואין לגבי עניין זה כל הוראת פטור. בהתאם לכך, הפרקטיקה ארוכת השנים של בית המשפט היא לגבות אגרה בגין סוג זה של עניינים.

ההשגה נדחית.