בש"א 6235/00 ראמי זבידאת נ. פקיד השומה חיפה

ב"כ המבקש מבקש לאפשר לו להגיש ערעור באיחור של כארבעה חודשים, בשל שריפה שארעה במשרדו, בה נשרף כליל תיקו של המבקש, ונשכח. לטענת עורך הדין רק בעקבות פניית המבקש אליו התברר כי התיק וטיוטת הערעור שהיתה בו נשרפו, והערעור לא הוגש לבית המשפט.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, היקף השריפה כמתואר בבקשה אינו מצדיק מתן אורכה כה ממושכת, והמבקש ובא כוחו לא פעלו בשקידה סבירה להגשת הערעור.

לכאורה, שריפה במשרדו של עורך דין הוא אירוע חריג, שאינו בשליטת בעל הדין ובא כוחו, ואשר לא ניתן לדרוש לצפותו מראש. אירוע כזה עשוי, איפוא, להוות טעם מיוחד להארכת המועד, בנסיבות מתאימות.

אולם בעניינו, נראה לי כי השריפה איננה הגורם היחידי לאיחור, וכי חברו לה חוסר תשומת לב או רשלנות:

כאמור, אין מדובר באיחור של ימים אחדים, אשר ניתן להסבירו בצורך להתאושש מן הארוע, אלא באיחור של למעלה מארבעה חודשים מתום המועד להגשת הערעור.

בבקשה נטען כי בשריפה נשרף כליל תיקו של המבקש וטיוטת כתב הערעור שהוכנה, וכן כשלושים תיקים נוספים. לא נטען כי השריפה פגעה בכל משרדו של עורך הדין, בזכרון המחשב במשרדו, או באמצעי ניהול המשרד, כגון כרטסת לקוחות.

נראה לי כי ניתן היה, במאמץ סביר, לשחזר את התיק החסר, ולהגיש את הערעור או לכל הפחות בקשה להארכת המועד להגשתו, תוך ימים אחדים.

טענת ב"כ המבקש, כי נזכר בערעור זה לאחר תקופה כה ממושכת ובעקבות פנייתו האקראית של המבקש, מעידה כי לא נעשה מאמץ סביר לשחזור התיקים החסרים.

אני סבורה, איפוא, כי גם אם היה בנסיבות המתוארות כדי להצדיק איחור כלשהו בהגשת האיחור, אין די בה כדי להוות טעם מיוחד להגשת הערעור כשישה חודשים לאחר מתן פסק הדין נשוא הערעור.

החלטתי, איפוא, לדחות את הבקשה.