בש"א 6249/08 דידי הרצל בנאי נ. משה אליה כהן

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום הדיון בתביעה שהגיש המשיבים 3-1 נגד המבקש ונגד המשיבים 9-4 מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. עניינה של התביעה שהעברת מקום הדיון בה נתבקשה הוא בנזקי גוף שלטענת המשיבים 3-1 אירעו למשיב 1, קטין, כתוצאה מתאונה שבה ארון שהורכב בביתו נפל על רגלו.

לטענת המבקש, שהוא, על-פי הנטען, מעצב פנים שהמליץ למשיבים 3-2 על רכישת הארון וביצע בפועל את עסקת המכירה, מרבית זיקותיה המהותיות של התביעה הן לאזור המרכז והדרום, ולעומת זאת אין לתביעה זיקה מוחשית כלשהי לאזור חיפה. בהקשר זה מציין המבקש כי התאונה נשוא התביעה אירעה באשקלון ושם גם ניתן הטיפול הראשוני למשיב 1. כן מציין המבקש כי מקום מושבם של המשיבים 7-5, שאחראים לטענת המשיבים 3-1 לייצור הארון, הוא בבת-ים. עוד מוסיף המבקש כי מקום מושבם של באי-כוח הצדדים ושל המומחה הרפואי מטעם המשיבים הוא בתל-אביב. המשיבים 9-5 מסכימים להעברת מקום הדיון שנתבקשה.

המשיבים 3-1, שהגישו כזכור את התביעה שלגביה הוגשה הבקשה דנן, טוענים כי על אף שהם סבורים שאין מניעה לקיום הדיון בתביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה, הם אינם מתנגדים להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שכן זיקותיה העיקריות של התביעה הן לאזור הדרום. עם זאת, מתנגדים המשיבים 3-1 להעברת מקום הדיון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שכן לטענתם מקום מושבם של באי-כוח הצדדים ושל המומחה הרפואי אינם רלוונטיים לצורך הכרעה בבקשה להעברת מקום הדיון. המשיבה 4 מתנגדת להעברת מקום הדיון, כיוון שלטענתה מירב זיקותיה המהותיות של התביעה אינן לאזור תל-אביב ואף המרחק בין תל-אביב לחיפה אינו מצדיק את העברת מקום הדיון.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להידחות. אכן, מרבית זיקותיה המהותיות של התביעה אינן לאזור חיפה. עם זאת, לא עלה בידי המבקש לעמוד בנטל המוטל עליו להראות כי ישנה הצדקה של ממש לשלול מהמשיבים 3-1 את היתרון הדיוני הנתון להם בבחירת המקום בו תתברר תביעתם, וכי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה במובהק לבירור התביעה דווקא בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב. זאת, במיוחד בהתחשב במרחק הקצר יחסית שבין חיפה לתל-אביב.

אשר על כן, הבקשה נדחית.