בש"א 6264/05 לילית קוסמטיקה בע"מ נ. בני בלוך פור אוור בע"מ

לפני בקשה לאיחוד דיון בשתי תובענות, מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בין המבקשת למשיבים נחתם חוזה על-פיו העבירו המשיבים את זכויותיהם לייבא ולשווק מוצרי קוסמטיקה מסוימים למבקשת, תמורת סכום של 275,000$. לאחר שהמבקשת שילמה סך של 105,000$ הסתבר לה, לטענתה, כי המשיבים הפרו את הוראות ההסכם הפרה יסודית. לפיכך, סירבה המבקשת להוסיף ולשלם בהתאם להוראות ההסכם, והגישה (ביום 10.1.2005) כתב תביעה בבית המשפט השלום בתל-אביב ובו ביקשה סעד הצהרתי על-פיו המשיבים אינם זכאים לכל תשלום נוסף מן המבקשת. המשיבים מצידם הגישו (ביום 23.2.2005) כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת, בבית משפט השלום בכפר סבא (ת.א. 1528/05), בו נתבעה המבקשת לשלם את יתרת חובה על-פי ההסכם. המבקשת הגישה בקשת רשות להתגונן. בית משפט השלום בתל-אביב הורה (ביום 2.6.2005) על עיכוב הדיון בתובענה לסעד הצהרתי עד להכרעה בבקשת הרשות להתגונן. בית משפט השלום בכפר סבא קיבל את בקשת הרשות להתגונן שהגישה המבקשת (החלטה מיום 12.1.2006).

הבקשה לפניי היא לאחד את הדיון בשני ההליכים, כך שהדיון המאוחד יתקיים בבית משפט השלום בתל-אביב. נטען בבקשה כי שתי התובענות עוסקות באותה מערכת עובדתית. ההכרעה בתובענות תצריך הבאתם ושמיעתם של אותן עדויות וראיות וללא האיחוד עשויות להינתן הכרעות שיפוטיות סותרות. לטענת המבקשת, ראוי לקיים את הדיון המאוחד בתל-אביב, שם הוגשה התובענה הראשונה.

המשיבים מתנגדים לאיחוד הדיון בבית המשפט בתל-אביב. לטענתם, לנוכח העובדה שהדיון בבקשה לסעד הצהרתי עוכב, אין מקום להעביר הדיון אל בית המשפט בתל-אביב.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. הצדדים מסכימים, למעשה, שהתובענות עוסקות באותה מערכת עובדתית, וכי יש לאחד את הדיון בהן. הם חלוקים ביניהם אשר למקום הדיון המאוחד. אין לומר כי מרבית הזיקות מצביעות באופן מובהק על בית משפט זה או אחר. בנסיבות העניין, ראוי לאחד הדיון בתובענות במקום בו הוגשה התובענה לראשונה.

המשיבים ישאו בהוצאות המבקשת על-סך 2,500 ₪.