בש"א 627/06 שירה וחנוך כהן נ. גדעון פנחס ובניו בע"מ

1.לפני בקשה להארכת מועד. המבקשים רכשו מן המשיבה דירות. משנתגלעה מחלוקת בין הרוכשים למוכרת ביחס למחיר, הגישו המבקשים יחד עם הרוכשים האחרים, תביעה כנגד המשיבה. במסגרת ההכרעה בתביעה זו נפסק הסכום אותו על המבקשים לשלם כדי להשלים את המכר. לטענת המבקשים, אשר גובתה בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, נפלה בסכום החיוב טעות חישוב, והמבקשים חויבו לשלם סכום העולה על הנטען על ידי שני הצדדים. בית המשפט דחה, ביום 10.1.06 בקשה לטיעון טעות שהוגשה, בנמקו כי אין מדובר בטעות על פני הפסק או טעות סופר. לפיכך, קבע בית המשפט כי הדרך הנכונה לתקוף את פסק דינו היא בבקשה לביטול פסק דין או בערעור. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק דין בבית המשפט המחוזי, ובמקביל הגישו את הבקשה שלפניי.

2.המבקשים מבקשים כי זכות הערעור תישמר להם לפחות עד עבור 10 ימים מעת מתן החלטה בעניינם בבית המשפט המחוזי. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה הוגשה באיחור, שכן פסק הדין הנדון ניתן ביום 13.11.05. נטען כי איחור זה לא נומק. עוד נטען כי היענות לבקשה תהיה לא הוגנת, ותאפשר למבקשים זכות ערעור נוספת על הקבוע בדין.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. אמנם המבקשים הגישו את הערעור כעבור זמן רב מעת מתן פסק הדין. עם זאת, סיבת איחורם זה לא הייתה מחדל או השתהות שלא כדין, אלא העובדה כי סברו שבית המשפט יתקן את החלטתו בדיון שנקבע להשגות על פסק הדין. בנוסף, המשיבה ידעה כל העת, כעולה מן המסמכים שצורפו, על טענות המבקשים לגבי פסק הדין. לפיכך, לא ניתן לטעון כי המשיבה הסתמכה על תוצאת פסק הדין, ולא הוכח כי לא נגרם לה כל נזק מהסתמכות כזו. במצב דברים זה, נראה כי לשם ייעול ההליך כולו יש להאריך המועד להגשת הערעור, אולם יש לעשות כן כנגד פסיקת הוצאות לטובת המשיבה, שנאלצה לשאת בהוצאות הליך זה בשל איחורם של המבקשים. אשר על כן, ישאו המבקשים בשכר טרחת המשיבה בסך 2,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום מתן החלטתי זו ועד לתשלום בפועל. המועד מוארך, כאמור, עד לחלוף 10 ימים מהחלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול.