בש"א 6377/97 דרעי אברהם נ. בנק הפועלים בע''מ

בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב. פסק הדין ניתן ביום 21.7.97.

המבקש טוען בבקשתו, כי פסק הדין הגיע לידיו ביום 22.9.97. הוא טוען, כי הגיע למזכירות בית המשפט ביום 28.10.97 על מנת להגיש ערעור על פסק הדין, והובהר לו על ידי עו"ד דני בן-טובים ממזכירות בית משפט זה, כי היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור, אותה היה עליו להגיש תוך 30 ימים ולא תוך 45 ימים, כפי שסבר בטעות. המבקש טוען כי טעה בתום לב, וכיוון שכותרת החלטת בית המשפט המחוזי היתה "פסק דין", סבר שעליו להגיש ערעור. המבקש טוען עוד, כי בחינת מנין הימים שחלפו מיום קבלת פסק הדין ועד להתיצבות המבקש במזכירות בית המשפט תראה, כי מדובר באיחור קל בלבד, כיון שהמבקש הוא אדם מסורתי, ולפיכך עמדו לרשותו 21 ימי עבודה בלבד, כשהיתר היו ימי חגים ושבתות. עוד הוא טוען, כי בערעור השקיע עבודה רבה וצירף אליו חומר רב, ובנסיבות, כיון שאינו עורך דין, ברור שהאיחור הקל לא נבע מרשלנות.

המשיב מתנגד לבקשה. הוא טוען, כי המבקש נוקט בטקטיקה של נקיטת הליכי סרק. הוא טוען עוד, כי המבקש מצהיר במפורש בפני המשיב ובא כחו שאין בדעתו לשלם כל סכום שייפסק נגדו. המשיב טוען, כי מדובר באוטודידקט שיש להתיחס אליו כמקצוען ואין לזכותו ביחס סלחני השמור לאנשים שאינם יודעי חוק.

המבקש הגיב על תגובת המשיב מבלי שביקש את רשות בית המשפט לכך, וגם לגופה של התגובה לא מצאתי כל טענה הנוגעת לבקשה להארכת מועד.

דין הבקשה להדחות. תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- קובעת, כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא שלושים ימים מיום מתן ההחלטה, ובמקרה שלפני, מיום המצאת פסק הדין. תקנה 528 לתקנות הנ"ל מורה, כי נדרש טעם מיוחד לצורך הארכת מועד זה. הנימוק שמציע המבקש אינו מהווה טעם מיוחד לצורך הארכת המועד. הלכה היא, כי טעות בעל דין בחישוב הימים העומדים לרשותו, היא עצמה אינה בבחינת טעם מיוחד, המצדיק הארכת המועד. (ראו: בש"א 169/87 וינשטיין נ' הפועלים ליסינג בע"מ פ"ד מא(4) 785, 787). יתרה מזאת, מדובר בבקשת רשות ערעור בערכאה שלישית, שסיכויי קבלתה ממילא קלושים (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3)123).

הבקשה נדחית.