בש"א 6417-22 בש"א 6417-22

בבקשה שלפניי עותר המבקש להארכת מועד לנקיטת הליך ביחס להחלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 25.2.2016, החלטה שניתנה לפני כשש שנים, ובה הבהיר בית המשפט המחוזי את פסק דינו מיום 29.10.2015 בתשובה לבקשת רשם ההוצאה לפועל לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. יצוין כי המבקש הגיש שתי בקשות לעיון נוסף בהחלטת בית המשפט המחוזי, ואלה נדחו בהחלטות מיום 2.3.2016 ומיום 25.2.2017.

בבקשה דנן טוען המבקש, עורך דין במקצועו, כי החלטות בית המשפט המחוזי הובילו אותו למשבר נפשי חמור, כי מצבו הבריאותי ירוד, וכי הליכי ההוצאה לפועל המנוהלים נגדו פוגעים בו באופן משמעותי. עוד נטען כי החלטת בית המשפט המחוזי בה הובהר פסק הדין לבקשת רשם ההוצאה לפועל – בטעות יסודה, וכי המבקש אינו יכול להשלים עמה. לטענת המבקש, מצבו הנפשי, הבריאותי והאישי, כמו גם מגפת הקורונה, לא אפשרו לו להשיג על ההחלטה במועד, וכי במקרה זה אין להעדיף את הפרוצדורה על המהות.

המשיבה מתנגדת לבקשה. בתשובה נטען כי המבקש מצוי בהליכי פשיטת רגל, וכי משכך אינו רשאי ליזום הליך משפטי בעצמו, וכבר משום כך יש לדחות את בקשתו. עוד נטען כי תקופת הזמן הממושכת שחלפה מאז מתן ההחלטה מושא הבקשה מצדיקה אף היא את דחיית הבקשה. לבסוף, טוענת המשיבה כי סיכויי ההליך נמוכים, שכן החלטת בית המשפט המחוזי ניתנה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וכי העילות להתערבות בהחלטות מהסוג האמור מצומצמות ביותר.

לאחר העיון בבקשה ובתשובות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

ראשית, מאז מתן ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג חלפו כשש שנים. תקופה זו היא ארוכה באופן חריג, ומשכך לאינטרס ההסתמכות על סופיות הדיון של המשיבה במקרה הנדון יש לייחס משקל רב. שנית, המבקש, שהוא כאמור עורך דין במקצועו, לא הצביע על "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת. בבקשה נטען באופן כללי בלבד כי מצבו הנפשי, הכלכלי והבריאותי של המבקש מנע ממנו מלנקוט בהליך הנדרש במועד, אך לא הוצג כל פירוט באשר לטענה זו או אסמכתאות מספקות התומכות בה (מלבד מספר מסמכים רפואיים בהם פורטו ביקורי המבקש אצל רופאים ותוצאות בדיקות מעבדה). בתוך כך, המבקש לא פירט למשל האם בשל מצבו הנטען נבצר ממנו לנקוט בהליכים משפטיים בשמו או בשם באי כוחו לאורך כל התקופה שבה נמנע מנקיטת הליך ערעורי ביחס להחלטת בית המשפט המחוזי, או שמא מניעה זו כוונה אך ורק להליך דנן.

אשר על כן, על רקע הנימוקים המפורטים לעיל, דין הבקשה להידחות.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ש"ח.