בש"א 6420/01 מתכת מעיין נ. תחכום בחן

לפני בקשה להעברת עניין למקום אחר על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.

1."מתכת מעיין" (להלן - המבקשת) הינה שותפות מוגבלת העוסקת בייצור גלגלים וחלקים נוספים ממתכת המשמשים כאביזרים של משטחים וארגזים. "תחכום בחן" (להלן - המשיבה) הינה שותפות מוגבלת העוסקת בייצור מבלטים המשמשים בהליך ייצור חלקי המתכת שהמבקשת מייצרת. הסכסוך בין הצדדים סב סביב עסקה שנעשתה ביניהם, במהלכה הזמינה המבקשת מהמשיבה ארבעה מבלטים. לטענת המבקשת, המשיבה לא סיפקה מבלטים אלה במועדי ההספקה המובטחים על ידה. עוד טוענת המבקשת כי משהוכנסו המבלטים לייצור במפעל שלה הם התגלו כפגומים, או כלא עונים על דרישותיה. חלקם תוקנו במפעלי המבקשת, חלקם נשלחו לתיקון אצל המשיבה, וחלקם נשלחו לצדדים שלישיים לשם תיקון או בדיקת התאמה. לאור כל אלה, הגישה המבקשת ביום 14.5.2001 תביעה לבית משפט השלום בקריית שמונה (ת.א. 332/01) בה תבעה את המשיבה על הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפגמים בהתנהגות המשיבה להם היא טוענת. ביום 2.8.2001 הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקשת לבית משפט השלום בנתניה (ת.א. 11837/01). בכתב התביעה טענה המשיבה כי לא קיבלה את מלוא התמורה המוסכמת בין הצדדים בגין המבלטים.

2.המבקשת הגישה בקשה זו על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (להלן - חוק בתי המשפט). בבקשתה טוענת המבקשת כי יש להעביר את הדיון בתביעה שהגישה המשיבה מבית משפט השלום בנתניה אל בית משפט השלום בקריית שמונה. טוענת המבקשת כי רוב הזיקות בענייננו מוליכות אל בית משפט השלום בקריית שמונה, וכי מאזן הנוחות נוטה במובהק לדיון בבית המשפט האמור. יצוין כי למרות שהמבקשת עמדה על כך כי עניין לנו בשני הליכים המערבים שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, היא לא ביקשה כי הדיון בתיקים יאוחד על פי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. המשיבה מתנגדת לבקשה. טוענת המשיבה כי לא מתקיימים התנאים המצדיקים העברת מקום הדיון על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט. כך, לטענתה, קיימות זיקות משמעותיות המצדיקות את השארת הדיון בתביעה שהגישה בבית משפט השלום בנתניה. בין זיקות אלה מדגישה המשיבה כי המפעל שלה, בו יוצרו המבלטים, מצוי בסמוך לבית המשפט בנתניה, וכי החוזה בין הצדדים נכרת בו.

3.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לה השתכנעתי כי דין הבקשה להתקבל. השתכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה, בנסיבות המקרה שלפנינו, לטובת בית משפט השלום בקריית שמונה. גם אם מקום יצירת ההתחייבות היה במקום מושבה של המשיבה, הרי שהמבלטים, שלטענת המבקשת אינם מתאימים לפס הייצור שלה, הורכבו במפעל בצפון. שם גם נערך חלק משמעותי מניסיונות התיקון שלהם. הבקרה על התאמת המבלטים, והמקומות אליהם הם נשלחו לבדיקה מצויים אף הם בצפון. המוצרים הפגומים עצמם, שיוצרו תוך שימוש במבלטים הפגומים, מצויים בצפון. המבקשת פנתה לגורמים שונים, בצפון, כדי שיבדקו האם ניתן לתקן את המבלטים. הנה כי כן מרבית חומר הראיות והעדים בעניין שבין הצדדים מצוי בצפון. מכלול ראיות זה רלבנטי גם לתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת, היות ויש בו בכדי להשליך על שאלת חיוביה של המבקשת כלפי המשיבה. משכך, ניתן לומר כי "עיקרן של העדויות המהוות את 'גרעין המשפט'" מצויות בצפון הארץ (ראו בש"פ 2851/00 תקומי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם)). בית משפט השלום ישקול, אם תוגש לו בקשה מתאימה, אם יש מקום לאחד את הדיון בשתי התובענות אם לאו (והשוו בש"א 5186/95 פרנהיימר נ' פרנהיימר

(לא פורסם)).

4.לאור זאת, אני מורה כי הדיון בת.א. (נתניה) 11837/01 תחכום בחן נ' מתכת מעיין יועבר מבית משפט השלום בנתניה לבית משפט השלום בקריית שמונה.