בש"א 6423/14 אשר פרלמוטר ז"ל נ. הוט- מערכות תקשורת בע"מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין הדוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, בגדרה כלולה אף בקשה לחילופי בעל דין מחמת פטירתו של המבקש, הוא התובע המייצג בהליך בבית משפט קמא. המשיבה מתנגדת לבקשה. בפתח הדברים אציין, כי הטיפול בהליך זה התעכב ועם הצדדים הסליחה.

הרקע העובדתי הוא, בקליפת אגוז, כדלקמן: ביום 4.10.2010 הגיש המבקש-המנוח בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (ת"צ 5726-10-10). בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 22.6.2014 (להלן: פסק הדין ). ביני לביני, בסמוך למועד הגשת סיכומי הצדדים בערכאה הדיונית, נפטר המבקש. מסיבה שלא הובררה, לא נמסרה הודעה מתאימה על דבר הפטירה לבית המשפט המחוזי. ביום 23.9.2014 הגיש בא כוח המבקש-המנוח בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין, וזאת נוכח פטירתו של המבקש. בד בבד עתר הוא לחילופי בעל דין, כך שתחת המבקש-המנוח יבוא מר שמעון דבוש (להלן: דבוש ) אשר יגיש את הערעור על פסק הדין וישמש כתובע מייצג בהליך. אדון תחילה בבקשה להארכת מועד, ולאחר מכן אתייחס לסוגית החלפתו של התובע המייצג.

הכללים הנוגעים להארכת מועד להגשת הליך ערעורי ידועים ומוכרים, ואיני רואה צורך לחזור עליהם. די שאציין, כי תנאי למתן ארכה כאמור הוא קיומו של "טעם מיוחד" לכך (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984); וכי שא לת קיומו של "טעם מיוחד" נבחנת על רקע מכלול נסיבותיו הפרטניות של המקרה והאיזון הראוי בין השיקולים השונים ( ראו, בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)).

משעיינתי בבקשת הארכה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום למתן הארכה המבוקשת.

לא נעלמה מעיניי טענת המשיבה לפיה פטירתו של המבקש אירעה זמן בלתי מבוטל עובר להגשתה של בקשת הארכה, וכי לא ניתן פירוט מספק באשר למאמצים אשר נעשו על מנת להגיש את ההליך הערעורי במועד. אף יש לתמוה על כך שלא נמסר עדכון מתאים על דבר הפטירה לבית המשפט המחוזי בגדרו של ההליך אשר התנהל לפניו. עם זאת, דומני כי בנסיבות העניין מתקיימים מספר שיקולים אשר בהצטברם יחד מטים את הכף לעבר מתן הארכה המבוקשת: ראשית , לא יכול להיות ספק כי פטירת המבקש מהווה נסיבה אשר יש בה כדי להקשות על הגשת ההליך הערעורי במועד, בהשוואה למצב הדברים הקיים דרך כלל. הדברים הם בבחינת קל וחומר בהליך של תובענה ייצוגית, וזאת על רקע השאלות הייחודיות המתעוררת לגבי זהותו של הגורם אשר יבוא חלף התובע המייצג שנפטר; שנית , אין מחלוקת בין הצדדים כי בקשת הארכה הוגשה בתוך המועד. כידוע, פנייה לבית המשפט בבקשת ארכה בתוך התקופה מאיינת את התגבשותה של הסתמכות על סופיות ההחלטה עליה מבקשים להשיג, ומהווה שיקול בעל משקל בבחינת בקשות להארכת מועד. שלישית , ההליך אשר מתבקשת ארכה להגשתו הינו ערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור), ובכגון דא ראוי ליתן משקל מוגבר לזכות הגישה לערכאות.

משהכרעתי כי דינה של בקשת הארכה להתקבל, אפנה עתה לדון בבקשה הנוספת שעניינה חילופי בעל דין. כאמור, בגדרה של בקשת הארכה נכללה אף בקשה להורות כי דבוש יבוא במקום המבקש-המנוח, וכי הוא אשר יגיש את הערעור וישמש כתובע מייצג בהליך. ואולם, חילופים של תובע מייצג בהליך של תובענה ייצוגית (לרבות בשלב הערעור) הינם בעלי מאפיינים ייחודיים, החורגים מאלה החלים דרך כלל ביחס לחילופי בעלי דין בהליכים מסוגים אחרים (לעניין חילופי תובע מייצג בנסיבות של פטירה השוו, בש"א (ת"א) 27125/05 טרפק נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (15.2.2008); ת"צ (ת"א) 1179/09 מרקוסון נ' דקלה חב' לביטוח בע"מ (2.7.2012)). משכך, איני סבור כי יש מקום שרשם בית משפט זה יורה על חילופים כאמור, ועל הסוגיה לבוא בפני ההרכב אשר ידון בערעור. עם זאת, במצב שנוצר ובשים לב לכך שאדם אשר נפטר, כמו גם עיזבונו, אינם כשירים לשמש כבעלי דין בהליך משפטי, מורה אני כי הערעור יוגש על ידי דבוש והוא אשר יירשם כמערער. מובהר, כי אין ברישומו של דבוש כמערער כדי להוות משום הכרעה בבקשה לחילופי בעל דין ולהחלפת התובע המייצג . הצדדים יעלו את מלוא טענותיהם בעניין זה במסגרת הערעור, הן בכתבי בי הדין אשר יוגשו על ידם והן בדיון על פה, בכפוף להוראות ההרכב.

התוצאה היא כי בקשת הארכה מתקבלת, במובן זה שדבוש יהא רשאי להגיש ערעור על פסק הדין תוך 20 ימים מיום המצאת החלטה זו. דבר הארכה יצוין בפתח ההליך, והחלטתי זו תצורף כנספח. סוגית חילופי בעל הדין תוכרע על ידי ההרכב אשר ידון בערעור, כאמור לעיל. בנסיבות העניין מתבקש יומן בית המשפט לקבוע את הערעור אשר יוגש לדיון תוך ארבעה חודשים מיום הפקדת העירבון.