בש"א 6449/14 נימר אבו ריא נ. עווד אבו ריא

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.8.2014 (ת.א. 8885-09-13), בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לסילוק התובענה אשר הוגשה נגדם על הסף. המשיבים מתנגדים לבקשה.

לאחר שעיינתי בכתבי בי הדין שבתיק (לרבות בהודעת המשיבים מיום 26.11.2014), הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. הנימוק העומד בבסיס הבקשה הינו כי עו"ד אמסלם, אשר ייצג את המבקשים בבקשה לסילוק התובענה על הסף, אושפז למשך תקופה של 5 ימים, ולאחר מכן שהה בחופשת מחלה למשך 5 ימים נוספים - והכול בסמוך למועד האחרון להגשת בקשת רשות הערעור. לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים לפיה ניתן היה להגיש את בקשת רשות הערעור באמצעות המבקש 2 (שהינו עורך דין במקצועו ומעורב אף הוא בייצוגם של המבקשים בתובענה אשר מתנהלת נגדם), או באמצעות עורך דין אחר ממשרדו של עו"ד אמסלם. ואולם בנסיבות העניין, ובשים לב לכך שעו"ד אמסלם הוא הוא אשר הוביל את הטיפול בבקשה לסילוק על הסף, שוכנעתי כי לכל הפחות היה במצבו הרפואי כדי להקשות באורח ממשי על עמידה במועד הקבוע בדין להגשת השגה ערעורית (לעניין מחלה כנסיבה אשר עשויה להקים "טעם מיוחד" להארכת מועד ראו, ע"א 6842/00

ידידיה נ' קסט , פ"ד נה(2) 904 , 910). לכך מצטרפת העובדה, כי בקשת הארכה הוגשה בתוך המועד , וממילא לא התגבשה אצל המשיבים הסתמכות על סופיותה של ההחלטה מושא בקשה זו (מה גם שעסקינן בהחלטת ביניים). יצוין, כי אף שלכתחילה התבקשה ארכה בת 15 ימים מעבר למועד הקבוע בדין, הרי שבסופו של יום בקשת רשות הערעור הוגשה לתיק 8 ימים בלבד לאחר המועד האחרון לכך.

בשים לב לאמור לעיל, דומני כי מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" אשר יש בו כדי להצדיק הארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור, עד למועד הגשתה בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים ותתייק בו את בקשת רשות הערעור (מיום 8.10.2014) וכן את החלטתי זו. העירבון ייקבע - כמקובל - על ידי המזכירה הראשית של בית משפט זה, ואיני רואה ליתן הוראה כלשהי בסוגיה זו (כפי בקשתם של המשיבים הנזכרת בסעיף 28 לתגובתם מיום 10.11.2014). בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.