החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 645/97 גרפינקל צבי נ. עו"ד לירז מאיר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. המבקש טעה לחשוב שהגשת בקשה לביטול פסק הדין עוצרת את מרוץ המועד. נקבע כי טעות שבחוק אינה בדרך כלל צידוק להארכת מועד, ולא נמצאה הצדקה לחרוג מהכלל.

העובדות

המבקש נדחה בתביעתו בבית משפט השלום, וערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה על פי תקנה 460(ב). המבקש ביקש רשות ערעור במעמד הדיון, והבקשה נדחתה. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין לבית המשפט המחוזי, שנדחתה, וסבר שמרוץ המועד לרשות ערעור נעצר, ולכן הגיש את הבקשה לאחר שחלף המועד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור כאשר האיחור נגרם מטעות שבחוק בדבר מרוץ המועד לאחר הגשת בקשה לביטול פסק הדין לבית המשפט המחוזי?

הלכות

  1. 1

    טעות שבחוק שגרמה לאיחור אינה משמשת, בדרך כלל, צידוק להארכת המועד

    ״טעות שבחוק שגרמה לאיחור אינה משמשת, בדרך כלל, צידוק להארכת המועד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • טעות שבחוק
  • איחור
  • בקשה לביטול פסק דין
  • סדר דין אזרחי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית

המשפט העליון

בש"א 97 /

645

בפני:

כבוד הרשמת השופטת אורית אפעל-גבאי

המבקש

:

גרפינקל

צבי

נגד

המשיבים

:

1.

עו"ד לירז מאיר

2.

עו"ד ברין יואב

3.

עו"ד קינר יחזקאל

4.

עו"ד א. בן חיים

5.

עו"ד ויצמן עמוס

6.

עו"ד גרנות יוסף

בקשה

למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור

תאריך

הישיבה: כ"ו באדר א' תשנ"ז (5.3.97)

בשם

המבקש: בעצמו

בשם

המשיב 2: עו"ד חיים נ. אלקבץ

בשם

המשיב 3: בעצמו

בשם

המשיב 4: עו"ד ו. סטרוביחובסקי

בשם

המשיב 5: בעצמו

בשם

המשיב 6: עו"ד ע. צין

החלטה

בבית משפט השלום בתל-אביב נדחתה תביעתו של המבקש נגד המשיבים כמפורט בפסק דינו של בית משפט השלום מיום 24.5.95. ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נדחה על-פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- בתאריך 14.11.96, והמבקש חוייב בתשלום הוצאות לכל אחד מן המשיבים בסכום של 2,000 ש"ח.

במעמד הדיון ביקש המבקש רשות לערער על פסק הדין, ובית המשפט דחה את הבקשה.

הבקשה שבפני להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוגשה בתאריך 28.1.97.

הטעם לאיחור בהגשת הבקשה נעוץ בכך שהמבקש ראה לנכון להגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין, והחל למנות את מניין הימים להגשת בקשה לרשות ערעור מהמועד שנתקבלה בידיו ההחלטה הדוחה את בקשת הביטול (ההחלטה ניתנה בתאריך 26.12.96). דא עקא, הגשת הבקשה האמורה לבית המשפט המחוזי לא הפסיקה את מרוץ הזמן להגשת הבקשה לרשות ערעור, שלא כסברת המבקש, והמועד חלף יותר מחודש לפני שהוגשה הבקשה שבפני. לכך יש להוסיף, כי המבקש ידע על האפשרות להגיש בקשה לרשות ערעור, ואף ביקש בבית המשפט המחוזי כי תנתן לו הרשות לערער. בנסיבות אלה, היה עליו להגיש את הבקשה ללא שיהוי, או לפחות לבקש הארכת המועד בתוך התקופה.

הכלל הוא, כי "טעות שבחוק שגרמה לאיחור אינה משמשת, בדרך כלל, צידוק להארכת המועד..." (ב"ש 748/86), וב"ש 527/86, ע"א 304/86 ב.ס.ט חברה לעבודות בניה ופיתוח בע"מ נגד קיבוץ יפעת, פ"ד מ(4) 379, 384). איני רואה הצדקה בנסיבות הענין שבפני לחרוג מן הכלל. המדובר בתביעה נגד המשיבים שהוגשה בשנת 1990 ונדחתה בפסק דינו של בית משפט השלום, אשר בית המשפט המחוזי סמך עליו את שתי ידיו. הסיכוי שבית משפט זה יאות להתערב בענין בשלב זה הוא אפסי.

הבקשה להארכת מועד נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו באדר א' תשנ"ז

(5.3.97).

אורית

אפעל-גבאי, שופטת

ר

ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97006450.

Q03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

  • בש 748/86
  • בש 527/86
  • עא 304/86

הלכות

  1. 1טעות שבחוק שגרמה לאיחור אינה משמשת, בדרך כלל, צידוק להארכת המועד