בש"א 6585/98 מקמילן דני נ. מקמילן יעקב

בפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 4383/97 מיום 15.7.98.

בית המשפט למשפחה דחה תביעה שהגיש המבקש על הסף מחמת השתק פלוגתא. במסגרת פסק-הדין אסר בית המשפט למשפחה על המבקש להגיש תביעה נוספת כלשהי נגד המשיב בנוגע לנכס נשוא התביעה, אלא אם יקבל את רשותו של בית המשפט לענייני משפחה מראש. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט למשפחה, והורה על השבת הדיון בתביעה לבית משפט קמא, כמו כן הורה, כי הקביעה בפסק הדין בה נאסר על המבקש להגיש תביעה נוספת ללא רשות בית המשפט לענייני משפחה מראש, בטלה.

לאחר מתן פסק-הדין בערעור פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה, כי פסק-הדין שניתן בערעור יבטל אף החלטה נוספת שניתנה על ידי בית המשפט למשפחה בענין ביטול עיקול זמני. בית המשפט המחוזי דחה הבקשה מהטעם, שפסק הדין שניתן על ידו הינו סופי. בעקבות פסק הדין בערעור פנה המבקש לבית המשפט למשפחה על מנת שיבטל פסק-דין שנתן בו נדחתה תביעה שהגיש המבקש מחמת שהוגשה בלא רשות מראש של בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן ביקש לבטל את החלטה על ביטול העיקול הזמני אשר הוענק במסגרת התביעה ואשר בוטל מאחר שהתביעה העיקרית נדחתה. בהחלטה זו אף הוטלו על המבקש הוצאות.

בית המשפט למשפחה קיבל את בקשתו הראשונה של המבקש לביטול פסק-הדין אך דחה את בקשתו לביטול החלטתו בענין העיקול הזמני, מהטעם שבקשה זו נדחתה על ידי ערכאת הערעור ואין בכוונתו להתערב במצב הקיים, כמו כן ציין כי בעניין ההוצאות שנפסקו במסגרת בקשה זו יוכל המבקש להעלות טיעוניו בסופו של ההליך.

החלטה זו ניתנה ביום 19.10.98, ומיד לאחריה, ביום 20.10.98, הגיש המבקש הבקשה דנן להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, לרשות המבקש עמד די והותר זמן להגשת הבקשה עוד בתחילת חודש ספטמבר, וכן כי בית המשפט למשפחה ציין, כי תנתן למבקש אפשרות לטעות לעניין ההוצאות במסגרת סיכומיו בסופו של ההליך.

מששקלתי את נסיבותיה של בקשה זו הגעתי למסקנה, כי דינה להתקבל.

מהבקשות השונות שהגיש המבקש, אשר איננו מיוצג, עולה, כי לא התמהמה בנקיטת ההליכים במועד. אי הגשת הבקשה לבית משפט זה נבעה מטעות לגבי ההליך שיש לנוקטו על-מנת להשיג המטרה של ביטול החלטת בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, על החלטתו של בית המשפט המחוזי עליה מבקש להשיג המבקש, הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי המשיב (רע"א 5735/98) אשר תלויה ועומדת בפני בית משפט זה. עובדה זו בצירוף הטעם הקודם שמניתי עולים בנסיבות אלה כדי טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד המבקשת (ראו: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית, 1995, עמ' 892-893).

לאור האמור, הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור מתקבלת. יש לצרף בקשה זו לתיק הבקשה שהוגשה על ידי המשיב (רע"א 5735/98), כדי ששתי הבקשות יהיו בפני בית המשפט הדן בעניין.

המבקש יגיש בקשתו לרשות ערעור תוך שבעה ימים ממועד המצאת החלטה זו.

המזכירות מתבקשת להמציא ההחלטה לצדדים באמצעות הפקסימיליה.