בש"א 6587/15 חביבה משב נ. עדנה פריש

1.

בהמשך להחלטתי מיום 8.10.2015, בה ציינתי כי בקשה אותה הגישה המבקשת למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.8.2015 מיותרת שכן המועד להגשת ההליך יחלוף רק ביום 13.10.2015, הגישה המבקשת ביום 13.10.2015 בקשת ארכה נוספת. בבקשה עתרה המבקשת לארכה של חמישה ימים להגשת ההליך בפועל (עד ליום 18.10.2015) בציינה כי בשל מצבה הרפואי לא הספיקה לסיים את הכנת ההליך הערעורי במועד.

המשיבה 1 הודיעה על התנגדותה לבקשה, ואילו המשיבה 2 לא הגישה תגובה מטעמה.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 21.10.2015 הגישה המבקשת במזכירות בית המשפט עותק של בקשת רשות הערעור שהוכנה על ידה (וזו התקבלה לרישום בכפוף להחלטה בבקשה להארכת מועד), וביום 29.10.2015 הוסיפה והגישה תשובה לתגובת המשיבה 1 (בה ציינה, בין היתר, כי לבסוף לא עלה בידה לסיים את הכנת ההליך עד ליום 18.10.2015, ונדרשת לה ארכה נוספת). אציין כי תשובת המבקשת הוגשה מבלי שנתבקשה רשות להגשתה, אך בנסיבות העניין ראיתי לקבלה לרישום, ולאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי החלטתי לקבל את הבקשה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבה 1.

2.

הצדק עם המשיבה 1 כי התנהלותה של המבקשת אינה נקיה מקשיים. בהתחשב בימי הפגרה נתון היה למבקשת פרק זמן לא מבוטל להגשת ההליך, ובהחלטה מיום 8.10.2015 הבהרתי בהקשר זה כי מצופה שתעשה כל מאמץ לעמוד בסד הזמנים הקבוע בדין להגשתו. גם בהתחשב במצבה הרפואי הנטען של המבקשת, קיים קושי בטענתה כי לא היה באפשרותה לעמוד בסד זמנים זה, וזאת נוכח פרק הזמן שעמד לה כאמור להכנתו, ויצוין בהקשר זה כי האסמכתאות אשר צורפו תומכות בטענת המבקשת לעניין מצבה הרפואי באופן כללי, אך לא מעידות באופן קונקרטי על חומרת מצבה בפרק הזמן הרלבנטי לאיחור בהגשה (ובפרט מיום 8.10.2015 ועד ליום 13.10.2015). כן לא הבהירה המבקשת מדוע לא היה באפשרותה להסתייע בסביבתה הקרובה (כגון בניה הבגירים, עליהם עמדה בבקשה) בכתיבת ההליך, על מנת שזה יוגש במועדו בהתאם להוראות הדין.

למרות זאת החלטתי כאמור ליתן למבקשת ארכה להגשת ההליך עד למועד ההגשה בפועל, וזאת בהתחשב, בין היתר, במשך האיחור; בכך שבקשת הארכה השניה הוגשה ביום 13.10.2015 - המועד האחרון להגשת ההליך הערעורי - כך שאינטרס ההסתמכות של המשיבים על סופיות פסק הדין לא התגבש; ובכך שהמבקשת אינה מיוצגת וכן במצבה הרפואי הנטען. בהתחשב בכל אלו סבורני כי חסימת דרכה של המבקשת להעלות טענותיה בבית משפט זה תהא תוצאה בלתי מידתית.

אשר על כן הבקשה להארכת מועד מתקבלת, ובכפוף לתשלום האגרה בידי המבקשת בתוך שבעה ימים מעת המצאת ההחלטה לידיה, תפתח המזכירות תיק מתאים בו תתויקנה בקשת רשות הערעור והחלטה זו.

יחד עם זאת, נוכח הקושי הנזכר בהתנהלות המבקשת, מצאתי לחייבה בהוצאות המשיבה 1 בגין התגובה אותה נאלצה להגיש, בסך של 1,000 ש"ח.