בש"א 669/05 מאיר הוניגבוים נ. בנק המזרחי המאוחד בע'מ

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור בגין החלטה מיום 2.12.04, אשר הגיעה אל המבקש, לטענתו, ביום 19.12.04. הבקשה הוגשה לראשונה ביום 19.1.05, אך כיוון שהייתה לא ברורה, קבעתי בהחלטתי מיום 25.1.05 כי על המבקש להבהיר את הבקשה. הבקשה המתוקנת התקבלה ביום 19.2.05, והבהרה עליה ביום 20.2.05.

2.המבקש הוא ערב לחוב, אשר חבה אשתו לשעבר למשיב. מטענות הצדדים עולה כי כנגד המבקש הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר בבית משפט השלום, במטרה לממש את ערבותו. המבקש טען כי הבנק במחדליו אחראי לגודל החוב, למצבן של הבטוחות, ולאי גבייה מהחייב הראשי. בקשת הרשות להגן שהגיש המבקש נענתה רק בחלקה. המבקש הגיש בקשת רשות ערער על ההחלטה שניתנה בבית משפט השלום, בטענות שונות, וביניהן טענות למרמה מצד המשיב, אך בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו בשל חוסר במסמכים שונים.

3.כעת מבוקש כי תינתן למבקש ארכה על מנת להגיש בקשת ערעור לבית משפט זה. טעמיו של המבקש לבקשה הם כי הוא אינו מיוצג, כי ההליכים הקודמים הושפעו ממרמה מצד המשיב, וכי לצד השני אין ציפייה סבירה לכך שההחלטות יהפכו חלוטות כיוון שהמבקש ערער מיידית על ההחלטות. בנסיבות אלה יש, לטענתו, עדיפות למיצוי ההליכים על פני סופיות הדיון. המשיב מאידך טוען כי המבקש מבין את משמעות ההליכים המשפטיים שהוא מנהל, כי המבקש מכביד על המשיב ועל בתי המשפט בבקשות ארוכות, אשר מוגשות, במקרה דנן, באיחור, וכי אין עניין ציבורי המצדיק קיום הליך בעניינו של המשיב בפני ערכאה זו.

4.בנסיבות העניין נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. הבקשה דנן הוגשה באיחור של יום אחד. על המבקש להראות "טעם מיוחד" גם לאיחור מעין זה אולם שעה שהמבקש אינו מיוצג והמשיב לא הוכיח כי הסתמך על מועד ההמצאה, נראה לי כי לא נגרם נזק בשל האיחור. אשר לסיכוי ההליך, מקובל עלי כי אין בהם ממש נוכח מהות ההשגה על סדרי הדין, שנדחתה כבר בפני בית המשפט המחוזי בבר"ע. יחד עם זאת, נוכח האיחור הקל ומצבו של המבקש לא ראיתי לחסום את דרכו לבית משפט זה. התוצאה היא, על כך, כי הבקשה להארכת מועד מתקבלת. אין צו להוצאות.