החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 6715/98 שרון דינה נ. ראובן אלסטר

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעור ומעשה בית דיןבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות ובקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי החלטה שדחתה על הסף בקשה לביטול צו קיום צוואה מחמת מעשה בית דין היא פסק דין הניתן לערעור בזכות, ולכן התקבל הערעור לרישום. באשר להחלטה הראשונה, נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, משום שהיעדר ייצוג והאיחור של כארבעה חודשים אינם טעם מיוחד, וסיכויי הערעור קלושים.

העובדות

המבקשת פנתה לערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי שניתנה ביום 29.6.98, ועל החלטה בבקשה מיום 5.8.98 שדחתה על הסף בקשות לביטול צו קיום צוואה. המזכירות סירבה לקבל את הערעור בשל חלוף המועד. המבקשת ביקשה לערער על ההחלטה הראשונה כארבעה חודשים לאחר מתנה, והסבירה את האיחור בכך שלא הייתה מיוצגת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החלטה שדחתה על הסף בקשה לביטול צו קיום צוואה, בשל מעשה בית דין, היא פסק דין הניתן לערעור בזכות?
  2. 2.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה לפני כארבעה חודשים, כאשר הטעם לאיחור הוא היעדר ייצוג עורך דין?

הלכות

  1. 1

    החלטה שדוחה על הסף תובענה עומדת בפני עצמה, בשל מעשה בית דין, היא פסק דין הניתן לערעור בזכות, ואין מדובר בהחלטת ביניים.

    ״הליך הקודם שדחה את טענות המבקשת רלוונטי להוכחת טענת מעשה בית דין, המועלית במסגרת התובענה החדשה בה פתחה המבקשת״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העובדה שבעל דין אינו מיוצג על ידי עורך דין אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת ערעור.

    ״גם לגופו של עניין, העובדה שבעל דין אינו מיוצג על ידי עורך-דין אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערעור
  • הארכת מועד
  • מעשה בית דין
  • סופיות הדיון
  • צו קיום צוואה
  • פסק דין
  • החלטת ביניים
  • טעם מיוחד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

6715/98

בפני:

כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

המ

בקשת

:

שרון דינה

נגד

המשיבים

:

1.

ראובן אלסטר

2.

יפה אלסטר

בקשה

להארכת מועד ולמתן רשות ערעור

בשם

המבקשת: בעצמה

בשם

המשיבים: עו"ד אהוד ילינק

החלטה

המבקשת ביקשה להגיש ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים, החלטה בהמ' 2954/98 מיום 29.6.98, והחלטה בבש"א 1227/98 מיום 5.8.98.

המזכירות סירבה לקבל את הערעור, משום שהמועד להגשת ערעור, בזכות או ברשות, על ההחלטה מיום 29.6.98 עבר, ומשום שההחלטה מיום 5.8.98 היא בגדר "החלטה אחרת", שהערעור עליה ברשות, והמועד להגשת בקשת הרשות עבר.

ההחלטה בבש"א 1227/98 :

מדובר בהחלטה לדחות על הסף את בקשות המבקשת לביטול צו קיום צוואה, משום שלמבקשת היה יומה בבית המשפט, ניתן פסק דין בעניין זה, וחל עקרון סופיות הדיון ומעשה בית דין.

על אף שמדובר בהליך שנפתח בבקשה, הרי על פי תוכן ההחלטה יש לראותה כפסק דין, שהערעור עליו בזכות.

כידוע, "דיני הערעור אינם יכולים להיות תלויים בכך כיצד בעל דין פתח במשפט... גם אם בחר התובע להגיש תובעתו בדרך המרצה, ההחלטה המסיימת את הדיון תהא פסק דין" (זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, עמוד 764).

בענייננו, מבחינת תוכנה אין המדובר בהחלטת ביניים הניתנת לאחר פסק הדין, כגון החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, בקשה לשם ביצועו של פסק הדין, וכיוצא בזה (ראה זוסמן, שם, עמוד 766-768). אלא שהמבקשת הגישה תובענה העומדת בפני עצמה, ותובענה זו נדחתה על הסף. ההליך הקודם שדחה את טענות המבקשת רלוונטי להוכחת טענת מעשה בית דין, המועלית במסגרת התובענה החדשה בה פתחה המבקשת, אך אין הוא מהווה הליך עיקרי שבמסגרתו ניתנה החלטת ביניים.

התוצאה היא, איפוא, שעל החלטה זו היתה המבקשת זכאית לערער, וערעורה יתקבל לרישום.

ההחלטה בהמ' 2954/98 :

החלטה זו ניתנה, כאמור, ביום 29.6.98, והמבקשת מבקשת כי המועד להגשתו יוארך.

המבקשת ביקשה לראשונה לערער על החלטה זו בחודש אוקטובר, דהיינו כארבעה חודשים לאחר מתן ההחלטה.

הטענה בדבר היותה בלתי מיוצגת על ידי עורך-דין הועלתה על ידי המבקשת להסבר הטעות שהביאה לכך שערעורה הוגש לאחר תום שלושים יום ולפני תוך ארבעים וחמישה יום ממתן ההחלטה. אולם, אין בה כדי להצדיק את האיחור הגדול בהגשת הערעור על החלטה זו לאחר המועד להגשת ערעור בזכות. גם לגופו של עניין, העובדה שבעל דין אינו מיוצג על ידי עורך-דין אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד.

זאת ועוד: בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה על הסף, בשל מעשה בית דין. מטעם זה, סיכויי הערעור לגופו של עניין קלושים.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה להארכת המועד לערער על החלטה זו.

ניתנה היום, ה' בשבט תשנ"ט (21.2.99).

חגית

מאק-קלמנוביץ

ר ש מ ת

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98067150.

V02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 1227/98

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • בש"א 1613/99דינה שרון נ. ראובן אלסטרהחלטה
  • בש"א 1535/99ראובן אלסטר נ. דינה שרוןהחלטה
  • בש"א 1613/99דינה שרון נ. ראובן אלסטרהחלטה
  • בש"א 1535/99ראובן אלסטר נ. דינה שרוןהחלטה

הלכות

  1. 1החלטה שדוחה על הסף תובענה עומדת בפני עצמה, בשל מעשה בית דין, היא פסק דין הניתן לערעור בזכות, ואין מדובר בהחלטת ביניים.
  2. 2העובדה שבעל דין אינו מיוצג על ידי עורך דין אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת ערעור.