פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
6717/97 - א'
בפני:
כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי
המ
בקשת
:
עמותת שכונת קוטג'ים בשועפט
נגד
המשיבים
:
1.
ר.א.מ. קבלנים מהנדסים בע"מ
2.
חברת א.י.ש. ניהול (אמנה) בע"מ
3.
חברת נתן נטע ליפשיץ חברה קבלנית לבניין
בקשה להארכת מועד להגשת
ערעור
בשם
המבקשת: עו"ד ע. עצמון
בשם
המשיבה הראשונה: עו"ד מרדכי נבון
בשם
המשיבה השניה: עו"ד ש. לינצר
בשם
המשיבה השלישית: עו"ד א. שורק
החלטה
החלטת כב' השופטת הכט מיום 8.10.97 מדברת בעד עצמה, ונאמר בה במפורש כי כב' השופטת פוסלת עצמה מלדון בתיק. החלטה זו נמסרה לבא כוח המבקשת ביום שניתנה.
המבקשת פנתה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בהליך של בקשה לביטול החלטה בתאריך 30.10.97, היינו, לאחר שחלף המועד להגשת ערעור על ההחלטה בענין הפסילה על פי סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984- ותקנה 471ג (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. הבקשה להארכת מועד שבפני הוגשה רק ביום 13.11.97, לאחר שניתנה החלטת כב' הנשיא זיילר הדוחה את הבקשה לביטול החלטה.
מתוך השתלשלות הדברים שתוארה לעיל עולה, כי דרכה של המבקשת לא אצה לה והיא השתהתה בנקיטת הליכי ההשגה על החלטת כב' השופטת הכט מיום 8.10.97. בא כוח המבקשת התלבט בדבר הליך ההשגה המתאים והוא פורש את גדר הספקות שהתחבט בהם בבקשתו. בנסיבות אלה שומה היה עליו להגיש לפחות בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על ההחלטה הנ"ל מיום 8.10.97 בתוך מנין הימים. באופן זה היה בא כוח המבקשת מבטיח לעצמו מסלול חלופי במקרה שההליך של בקשה לביטול החלטה ייכשל, כפי שארע. לו כך נעשה, היו המשיבים יודעים לפני עבור המועד על כוונת המבקשת לערער על החלטת כב' השופטת הכט בענין הפסילה. ואולם, המבקשת לא ביקשה ארכה כאמור, והיא גם לא פנתה בבקשה לביטול ההחלטה במסגרת עשרת הימים שעמדו לרשותה. יוצא, איפא, כי במועד האחרון להגשת הערעור על ההחלטה מיום 8.10.97 לא היה תלוי ועומד כל הליך השגה שהוא מטעם המבקשת. בנסיבות אלה רשאיות היו המשיבות לסבור כי המבקשת הסכינה עם ההחלטה של כב' השופטת הכט לפסול עצמה וכי אין בדעתה לערער עליה. על אינטרס זה יש להגן, ומשום כך החלטתי לדחות את הבקשה להארכת המועד. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה הראשונה בסכום של 1,500 ש"ח.
ניתנה היום, כ"א בטבת תשנ"ח
(19.1.98).
אורית אפעל-גבאי, שופטת
ר
ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97067170.
O03