החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 6725/05 רשות העתיקות נ. בולוס גד בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הארך מועד להגשת בקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור של 5 ימים, לאחר שמצא שהאיחור קצר, נימוקי בא כוח המבקשת מתקבלים, ואין נזק או הסתמכות ממשית של המשיבים. עם זאת הושתו על המבקשת הוצאות בסך 1,500 ש"ח לכל אחד מהמשיבים בשל מחדלה.

העובדות

פסק הדין ניתן במעמד הצדדים ביום 7.6.05 ועוכב ביצועו ב-45 ימים. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 12.7.05, באיחור של 5 ימים. בא כוח המבקשת טען לנסיבות משפחתיות שהביאו להיעדרותו מהעבודה למשך שבוע.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור של 5 ימים בנסיבות משפחתיות של בא כוח המבקשת?

הלכות

  1. 1

    הארכת מועד תינתן כאשר האיחור קצר יחסית, נימוקו מתקבל, ואין נזק ממשי או הסתמכות של ממש של המשיבים, אף שהיה ראוי להגיש את הבקשה לפני תום המועד.

    ״המדובר באיחור קצר יחסית בא כוח המבקשת נימק את איחורו, ונראה כי יש להתחשב בנימוקו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מחדלו של בעל הדין מצדיק חיוב בהוצאות הצד שכנגד, גם כאשר ניתנת הארכת המועד.

    ״יחד עם זאת, בשל מחדלה של המבקשת נגרמו הוצאות למשיבים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשת רשות ערעור
  • איחור
  • טעם מיוחד
  • עיכוב ביצוע
  • הוצאות
  • שכר טרחת עורך דין
  • נזק ממשי
  • הסתמכות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

6725/05 - א'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

המבקשת:

רשות העתיקות

נ ג ד

המשיבים:

1. בולוס גד

בע"מ

2. המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן-אוניברסיטת חיפה

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. פסק הדין נשוא הערעור ניתן ביום 7.6.05 במעמד הצדדים, והבקשה הוגשה ביום 12.7.05 ולפיכך באיחור של 5 ימים. במעמד מתן פסק הדין עוכב ביצועו ב-45 ימים.

2.בא כוח המבקשת טוען כי בשל נסיבות משפחתיות נעדר מעבודתו למשך שבוע, ולפיכך התעכב הטיפול בתיק. עוד נטען כי לאור עיכוב הביצוע, והעובדה כי הכספים שנפסקו לטובת המשיבים מצוים בפקדון אצל בא כוחם, לא ייגרם למשיבים כל נזק אם תינתן ארכה כמבוקש.

3.המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבה טוענת כי הבקשה הוגשה בלא תצהיר, כי בא כוח המבקשת ידע על הנסיבות המשפחתיות עוד טרם חלוף המועד, ולפיכך יכול היה להגיש בקשתו כבר אז. המשיבה אף כופרת בנסיבות הנטענות, מאחר ולטענתה, אישור שהוגש בעניינן אינו מהימן דיו, מאחר ובמשרדו של עורך הדין עובדים עורכי דין נוספים שיכולים היו לטפל בהליך ומאחר ועת שפנה למשרד בא הכוח לקראת תום תקופת הערעור, לא נאמר לו דבר על הנסיבות שהובילו לכאורה לאיחור. עוד נטען כי מדובר בגלגולו השלישי של ההליך, ולפיכך סיכוייו קלושים. המשיב, הוא צד ג', מתנגד אף הוא לבקשה. הוא מצטרף לטענות המשיבה, ועליהן מוסיף את הטענה כי מדובר ככל הנראה באחור בשל טעות שבדין. בנוסף נטען כי מדובר בטעם שבבעל הדין או בבא כוחו, ולפיכך אין הוא מהווה טעם מספיק, וודאי שלא "טעם מיוחד" שיצדיק מתן ארכה.

4.המבקשת הגיבה לתגובות, הסבירה את הטעם האישי לאיחור, וטענה כי מדובר באיחור מזערי של 4 ימים. עוד טענה כי המשיבים ידעו שבכוונת המבקשת לערער, וזאת הן בשל הודעת בא כוח המבקשת במעמד פסק הדין והן מתוך שיחות מאחרות יותר בין עורכי הדין, ולפיכך לא הסתמכו על סופיות הדיון כנטען. לבסוף נטען כי מאחר ובא כוח המבקשת בקיא במיוחד בארכיאולוגיה, לא ניתן היה להחליפו בעורך דין אחר ממשרדו.

5.לאחר עיון בבקשה ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. המדובר באיחור קצר יחסית בא כוח המבקשת נימק את איחורו, ונראה כי יש להתחשב בנימוקו, הגם שמן הראוי היה כי יגיש בקשה להארכת מועד קודם שתם המועד להגשת הערעור. בנסיבות העניין לא נוכחתי כי ייגרם נזק ממשי כלשהו למשיבים באם אקבל את הבקשה, וכן לא מצאתי הסתמכות של ממש מצד המשיבים על האיחור. סיכויי ההליך נראים טובים. יחד עם זאת, בשל מחדלה של המבקשת נגרמו הוצאות למשיבים. בשקלול כלל הנסיבות מסקנתי היא כי המועד יוארך כמבוקש אך המבקשת תישא בשכר טרחת עורך דין של המשיבה ושל צד ג' בסך של 1,500 ₪ כל אחד. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ט באב תשס"ה (24.8.2005).

יגאל

מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הארכת מועד תינתן כאשר האיחור קצר יחסית, נימוקו מתקבל, ואין נזק ממשי או הסתמכות של ממש של המשיבים, אף שהיה ראוי להגיש את הבקשה לפני תום המועד.
  2. 2מחדלו של בעל הדין מצדיק חיוב בהוצאות הצד שכנגד, גם כאשר ניתנת הארכת המועד.