החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 6903/98 ברי רפאל נ. כפר טרומן מושב עובדים להתישבות שיתופית

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור באיחור של ארבעה ימים. נקבע כי בקשה שלא נתמכה בתצהיר נדחית על הסף, וכי מחלה שלא מנעה עבודה וטעות במניין הימים אינן מהוות טעם מיוחד. המבקשים חויבו בהוצאות ובשכר טרחה בסך 2,000 ש"ח.

העובדות

בית המשפט המחוזי נתן פסק דין ביום 29.8.98 שהומצא לבא-כוח המבקשים ביום 13.9.98. הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור הוגשה ביום 2.11.98, באיחור של ארבעה ימים, בשל טעות במניין הימים ומחלת בא-כוח המבקשים. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור בשל איחור קצר של ארבעה ימים ומחלת בא-כוח המבקשים?
  2. 2.האם יש לדחות בקשה להארכת מועד שלא נתמכה בתצהיר?
  3. 3.האם טעות במניין הימים בשל חגי ראש השנה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    בקשה להארכת מועד שלא נתמכה בתצהיר לאימות עובדותיה דינה להידחות על הסף, ואין פטור מכך מעצם ידיעת בא-כוח המבקשים את העובדות.

    ״אין בעובדה שנימוקי הבקשה ועובדותיה ידועים לבא-כוח המבקשים מידיעה אישית כדי לפטור מהחובה לתמוך הבקשה בתצהיר.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מחלה שלא מנעה מבא-כוח לעבוד אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.

    ״ברור הדבר, כי אין מחלה זו, אשר לא מנעה מבא-כוח המבקשים לעבוד, כדי להוות טעם מיוחד להארכת המועד.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    טעות בחישוב מניין הימים בשל חגי ראש השנה, כאשר התקנות קובעות בבירור את תקופות הפגרה, אינה מהווה טעם להארכת מועד.

    ״המדובר הוא בטעות שבחוק, אשר אין לגביו כל אי בהירות, ואשר אין בה כדי לשמש כל טעם להארכת מועד.״
    לציטוט במסמך ←
  4. 4

    איחור קצר של יום אחד או ארבעה ימים הוא איחור הדורש טעם מיוחד להארכתו.

    ״לעניין הטענה כי מדובר באיחור בן מספר ימים בלבד יש להשיב, כי אף איחור בן יום אחד איחור הוא, הדורש טעם מיוחד להארכתו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • טעם מיוחד
  • תצהיר
  • פגרה
  • חגי ראש השנה
  • איחור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

6903/98

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון

המ

בקשים

:

1. ברי רפאל

2.

ברי לבנה

נגד

המשיב

:

כפר

טרומן מושב עובדים להתישבות שיתופית

בקשה

להארכת מועד להגשת ערעור

בשם

המבקשים: עו"ד משה כהן

בשם

המשיב: עו"ד עמירם עדיני

החלטה

בפני בקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בה"פ 277/98, אשר ניתן ביום 29.8.98, ואשר הומצא לבא-כוח המבקשים ביום 13.9.98.

הבקשה שבפני הוגשה ביום 2.11.98.

לטענת המבקשים, יש מקום להאריך המועד להגשת ערעור מטעמה בהתחשב בשני טעמים מצטברים: מאחר שמדובר באיחור קצר בן ארבעה ימים בלבד, אשר נגרם בשל אי מנית ימי החגים בטעות ובהתחשב במחלתו של בא-כוחם, בגינה במשך כחודש ימים לא תפקד כיאות במשרדו. לבקשה צורפו מספר מסמכים רפואיים של בא-כוח המבקשים.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, יש מקום לדחות הבקשה על הסף אך מהטעם שלא צורף לה תצהיר. כמו כן טוען המשיב, כי יש לדחות הבקשה אף לגופו של עניין, מאחר שלא הובא בה טעם מיוחד להארכת המועד.

דין הבקשה להארכת המועד להידחות.

כפי שציין המשיב בתגובתו, אין בעובדה שנימוקי הבקשה ועובדותיה ידועים לבא-כוח המבקשים מידיעה אישית כדי לפטור מהחובה לתמוך הבקשה בתצהיר. אדרבא, במקרה שכזה על בא-כוח המבקשים להיכבד ולתמוך הבקשה בתצהירו הוא.

משלא נתמכה הבקשה בתצהיר לאימות העובדות בה, היה מקום לדחותה על הסף.

למעלה מהצריך אתייחס אף לטענות שהובאו בבקשה.

בבקשה נטען, כי עקב המחלה, בא-כוח המבקשים "לא תפקד כיאות במשרדו". מטענה זו כלל לא משתמע כי בא-כוח המבקשים לא עבד כלל במשרד, אלא כי אך לא תפקד כיאות. ברור הדבר, כי אין מחלה זו, אשר לא מנעה מבא-כוח המבקשים לעבוד, כדי להוות טעם מיוחד להארכת המועד.

גם הטענה בדבר טעות במניין הימים אין בה כדי להועיל.

כפי שצויין בתגובת המשיב, תקנות בית המשפט והוצאה לפועל (פגרות), התשמ"ג1983-, קובעות בבירור מהן תקופות הפגרה אשר אינן באות במניין הימים. תקופות אלה אינן כוללות את חגי ראש השנה.

המדובר הוא בטעות שבחוק, אשר אין לגביו כל אי בהירות, ואשר אין בה כדי לשמש כל טעם להארכת מועד. ראוי היה לה לטענה זו שכלל לא היתה נטענת.

לעניין הטענה כי מדובר באיחור בן מספר ימים בלבד יש להשיב, כי אף איחור בן יום אחד איחור הוא, הדורש טעם מיוחד להארכתו.

משלא הובא בפני טעם כאמור, הרי שהיה מקום לדחות הבקשה, אף לו הוגשה בצירוף תצהיר.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בבקשה זו ובשכר-טרחת עורך-דין בסכום כולל של 2,000 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ג

בטבת תשנ"ט (11.1.99).

מיכל אגמון, שופטת

ר

ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98069030.

P02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בקשה להארכת מועד שלא נתמכה בתצהיר לאימות עובדותיה דינה להידחות על הסף, ואין פטור מכך מעצם ידיעת בא-כוח המבקשים את העובדות.
  2. 2מחלה שלא מנעה מבא-כוח לעבוד אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד.
  3. 3טעות בחישוב מניין הימים בשל חגי ראש השנה, כאשר התקנות קובעות בבירור את תקופות הפגרה, אינה מהווה טעם להארכת מועד.
  4. 4איחור קצר של יום אחד או ארבעה ימים הוא איחור הדורש טעם מיוחד להארכתו.