בש"א 6960/13 יצחק איסייב נ. מיי נתניה בע''מ

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.7.2013 בה דחה בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה, אשר דחה תביעה שהגיש המבקש נגד המשיבה בעניין חיובו בגין צריכת מים.

לאחר שעיינתי בחומר שבתיק מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

הבקשה הוגשה ביום 16.10.2013, שמונה ימים לאחר חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי. לטענת המבקש איחור זה נגרם מחמת "גילו המופלג" ומצבו הבריאותי אשר בשלהם לא יכול היה להגיע לבית המשפט ולהגיש את ההליך במועד. עוד טוען המבקש כי צילם תמונות לחיזוק גרסתו והדבר ארך "מספר ימים".

ואולם, טענת המבקש בדבר קושי בהגשת ההליך נטענה ללא פירוט או אסמכתא, ואף לא נתמכה בתצהיר, וכן לא הובהר מדוע לא יכול היה המבקש לדאוג כי מי מטעמו יגיש את ההליך במועד או לחלופין מדוע זה לא נשלח על ידו בדואר (שהרי מהבקשה עולה כי הקושי נעוץ היה בהגשה פיזית לבית המשפט). הטענה בדבר עיכוב בשל איסוף ראיות חדשות לא פורטה אף היא ולא צויינו כל מועדים בהקשר זה (וזאת אף בהתעלם מן הקושי המובנה שבהצגת ראיות חדשות בפני ערכאת ערעור ב"גלגול שלישי", ומכך שגם לשיטת המבקש יכול היה להגיש את ההליך במועד ולעתור להוספת ראיות לאחר הגשתו). יצוין בהקשר זה כי עיון באתר "נט המשפט" מלמד כי ההחלטה הומצאה למבקש עוד ביום 21.7.2013 אך גם אם זו הומצאה לידיו רק ביום 8.8.2013 כטענתו, הזמן הממושך אשר חלף למן מועד ההמצאה ועד למועד הגשת ההליך (למעלה מחודשיים) מחדד את החסר שבבקשה ואת הקושי שבטעמים כפי שהועלו, אשר דומני כי בנסיבות העניין אין בהם כדי לגלות "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה.

לכך יש להוסיף כי על יסוד החומר שבתיק סבורני כי גם סיכויי ההליך אינם מצדיקים מתן ארכה להגשתו.

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.