בש"א 7007/97 מדינת ישראל בית חולם "פוריה" טבריה נ. יהודה מריזן

בקשה להעברת מקום הדיון בת.א. 4141/97 יהודה מריזן נ' מדינת ישראל (בית החולים "פוריה" בטבריה) מבית משפט השלום ברמלה לבית משפט השלום בטבריה או לבית משפט שלום אחר במחוז הצפון.

1.המשיב (שהוא התובע בת.א. 4141/97) הוא בעל עסק למתן שירותי אמבולנס פרטי באיזור הצפון, שבין היתר מספק שירותי הסעת חולים בבית החולים "פוריה" בטבריה. הוא טוען לסכסוך עם המבקשת, בין היתר בנוגע להתנכלויות לכאורה בענין החניה ברחבת המיון של בית החולים.

2.המבקשת טוענת כי אין כל קשר בין הסכסוך והצדדים עצמם לבין בית המשפט ברמלה או באיזור המרכז בכלל. כמו כן המבקשת סבורה שעשוי להיות צורך שבית המשפט יקיים ביקור בשטח בית החולים, דבר שיהיה בעייתי אם בית המשפט המטפל בתיק הוא בית משפט השלום ברמלה. עוד טוענת המבקשת כי הגשת התביעה בבית משפט השלום ברמלה אינה אלא הטרחה של המבקשת, מבלי שיושג בכך כל יתרון או הקלה כלפי המשיב.

3.בתגובתו טוען המשיב, המתנגד להעברת מקום הדיון, כי לאור העובדה שתביעה קודמת בין הצדדים הוגשה ונידונה אף היא בבית המשפט ברמלה (וכב' הנשיא דאז שמגר דחה את בקשת המבקשת להעבירה לבית משפט השלום בטבריה, שנומקה בדומה לבקשה הנוכחית), הרי שבית המשפט ברמלה מכיר היטב את הסוגיה לאור ההתדיינות הקודמת, בקי בענינים השונים הקשורים בה ולפיכך הוא בעל הכשירות לפתור את הסכסוך בין הצדדים במהירות רבה יותר מכל בית משפט אחר. המבקש גם חושש שאם הדיון יתקיים בטבריה, תהיה השפעה על העדים ועל האוירה בבית המשפט מצד בית החולים, שיש לו השפעה רבה בסביבה. דיון בבית משפט רחוק יביא לדעתו לכך שהדיון יתקיים באוירה ענינית ומהירה. בין יתר טענותיו הוא גורס כי בית המשפט ברמלה יעיל במיוחד.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה וביתר המסמכים שבפני, החלטתי להעביר את מקום הדיון לבית משפט השלום בנצרת בשל שיקולי נוחיות הנוגעים בדבר, ובשל העובדה שאין זיקה מוחשית בין הענין הנידון לבין בית המשפט ברמלה. (וראו לענין זה: זוסמן, סדרי הדין האזרחי , מהדורה שביעית (1995), 88). כמו כן אין ממש בטענתו של המבקש באשר להיכרות מוקדמת של בית משפט השלום ברמלה, כיון שאין כל ערובה (ובודאי לא זכות מוקנית של המשיב) שהמותב שדן בעבר בענינו של המשיב ישוב וידון בו.

לפיכך אני מורה על העברת הדיון בת.א. 4141/97 מבית משפט השלום ברמלה לבית משפט השלום בנצרת.