בש"א 701/16 בש"א 701/16

המשיב הודיע על התנגדותו למתן ארכה, אך לאחר עיון בכל החומר שבפניי מצאתי כי הכף נוטה אל עבר מתן ארכה וקבלת ההליך הערעורי לרישום.

המבקשת, אשר אינה מיוצגת, הגישה תצהיר לפיו שלחה את ההליך הערעורי לבית המשפט בדואר ביום 25.12.2015, אחד-עשר ימים לפני שהמועד להגשתו חלף, ועל פי תרשומת המזכירות שבתיק דבר הדואר אכן נשלח לבית המשפט באותו מועד. בכל מקרה אין חולק כי ההליך הערעורי הגיע בפועל לבית המשפט ביום 6.1.2016 - יום אחד לאחר המועד האחרון להגשתו.

ההליך לא התקבל לרישום הן בשל האיחור האמור והן כיוון שהסכום אשר צוין בהמחאה שצורפה היה גבוה מסכום האגרה העדכני, וההליך וההמחאה נשלחו בחוזר אל המבקשת בדואר ביום 12.1.2016. ביום 19.1.2016 שלחה המבקשת את ההליך שוב עם המחאה מתוקנת, ואלו הגיעו למזכירות בית המשפט ביום 26.1.2016, בצירוף בקשת ארכה.

סבורני כי בנסיבות המתוארות יש ליתן משקל לכך שהמזכירות לא הודיעה למבקשת ביום 6.1.2016 על הסכום השגוי על גבי ההמחאה בשיחה טלפונית, על מנת לאפשר לה לתקן את הטעות ולהגיש בקשה למתן ארכה באופן מיידי, אלא שלחה את ההמחאה ואת ההליך בדואר, וגם זאת רק כעבור מספר ימים.

עיכוב זה קשה לייחס למבקשת עצמה.

ביחס להסבר אותו סיפקה המבקשת לאיחור האמור של

יום אחד בהגעת ההליך לבית המשפט - משלוח ההליך בדואר - אציין כי בעל דין השולח הליך בדואר נדרש לקחת בחשבון את פרק הזמן עד להגעתו בפועל לבית המשפט, ומשלוח בדואר אינו בבחינת הגשה כדין. כן סבורני כי כאשר ההליך וההמחאה הגיעו לידי המבקשת בדואר ממזכירות בית המשפט, ראוי היה כי תסור לבית המשפט באופן מיידי להגשת הבקשה, ולא תשלח אותה שוב בדואר, על העיכוב הכרוך בכך.

עם זאת נוכח מועד המשלוח המקורי (כאמור, אחד-עשר ימים לפני המועד האחרון) - ואשוב ואזכיר בהקשר זה כי המבקשת אינה מיוצגת - והאיחור הקל מאוד בהגעת ההליך לראשונה לבית המשפט, סבורני כי למרות הקושי המסוים עליו עמדתי לעיל, איזון בין כל השיקולים הצריכים לעניין מטה את הכף אל עבר מתן ארכה, וכי בחסימת דרכה של המבקשת לבית משפט זה יהא משום תוצאה בלתי מידתית.

מטעמים אלו ניתנת ארכה להגשת ההליך עד למועד הגשתו בפועל. המזכירות תפתח תיק מתאים.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות .