פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7095/19 -
א'
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקש:
אסתר דהן
נ ג ד
המשיבים:
1. שמואל דהן
2. גילה דהן
3. עציוני יובל, עו"ד
4. הכונס הרשמי
בקשה להארכת מועד
להגשת ערעור; תשובה מטעם המשיבים 2-1; תשובת הנאמן; תגובה לתשובות
החלטה
עיינתי היטב בבקשה, בתשובות לה ובתגובה. כן עיינתי בהחלטות השונות שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי.
עיון באתר "נט המשפט" מעלה כי ההחלטות מימים 3.4.2019, 17.6.2019 ו-11.7.2019 – נגדן הוגש הערעור שצורף לבקשה שבכותרת – לא הומצאו למבקשת (ההחלטה מיום 17.6.2019 נשלחה לכתובת הדואר שנמסרה על-ידי המבקשת, אולם אין באתר מידע האם החלטה זו התקבלה אצלה).
ככלל, ובהתאם לתקנה 402 סיפה לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יש למנות את הימים להגשתו של הליך ערעורי למן המועד בו נערכת המצאה כדין של ההחלטה עליה מבקשים להשיג, ונפסק בהקשר זה כי "כלל ההמצאה כדין הוא, אפוא, הכלל הנוהג והמחייב, ועל פיו חייב בעל דין לכלכל את התנהלותו הדיונית" (ראו: בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס , פיסקה 6 (13.11.2007)).
בענייננו, בהתחשב בכך שההחלטות נשוא הבקשה לא הומצאו לידי המבקשת, המועד להגשת ההליך הערעורי טרם חלף, ומשכך מתייתרת הבקשה להארכת מועד.
אציין כי שקלתי האם יש להחיל בענייננו את "כלל הידיעה" ולהעדיפו על פני "כלל ההמצאה", ואולם הגעתי למסקנה כי אין לעשות כן. טענה זו לא הועלתה על-ידי הנאמן (לפחות לא באופן הזה), וממילא לא הוכח בפניי מהו המועד בו ידעה המבקשת על מתן ההחלטות נשוא הבקשה. בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שבפסיקתו של בית משפט זה נפסק לא אחת כי "חריג הידיעה" ייושם רק במקרים יוצאי דופן (ראו: רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (8.7.2007); רע"א 8467/06 עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ , פיסקאות 30-28 (8.7.2010); בע"מ 2699/17 פלוני נ' פלונית , פיסקה 3 והאסמכתאות הנזכרות שם (26.6.2017)), לא ראיתי להחיל את "כלל הידיעה" בענייננו.
אם כן, אני קובעת כי הערעור הוגש במועד (וממילא הבקשה להארכת מועד מתייתרת). המזכירות תפתח תיק מתאים ותמשיך טיפול כמקובל.
אין צו להוצאות.
המזכירות תתייק החלטה זו בתיק שייפתח.
ניתנה
היום, י"ז בכסלו התש"ף (15.12.2019).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת