פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
7097/14 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המבקשים:
1. יפתח קלי
2. שרה קלי
נ ג ד
המשיבה:
מכון התערובת נהלל בע"מ
בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 11.7.2014 (ע"א 38384-06-13), בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים
על פסק דין של בית משפט השלום בעפולה אשר קיבל תביעה מטעם המשיבה.
מבדיקה במערכת "נט המשפט" עולה, כי פסק הדין מושא הבקשה הומצא לידי המבקשים במהלך פגרת הקיץ. בקשת הארכה, בצירוף בקשת רשות הערעור, הוגשו ביום 23.10.2014, שהינו היום הארבעים וחמישה מיום המצאתו של פסק הדין (בשים לב לפגרת הקיץ ולפגרת הסוכות, אשר אינן באות במניין הימים). לטענת המבקשים - אשר אינם מיוצגים בהליך דנן - האיחור נגרם עקב כך שסברו כי נתון להם פרק זמן של 45 ימים להגשת ההליך.
דין הבקשה להידחות. אכן, טעות שבדין עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד, וזאת בנסיבות בהן הרים מבקש הארכה את הנטל להוכיח כי הטעות אשר הובילה לאיחור הייתה בלתי נמנעת באורח סביר. סבירותה של הטעות נבחנת גם בהיבט הסובייקטיבי ובשים לב להיותו של מבקש הארכה בלתי מיוצג (ראו, בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (10.1.2012) ). בענייננו, הטענה לעניין המאמצים אותם עשו המבקשים כדי לברר מהו המועד הקצוב בדין להגשת בקשת רשות ערעור, התמצתה באמירה סתמית לפיה "נאמר ע"י מספר עו"ד על 45 יום". לא ניתן כל פירוט באשר לזהותם של עורכי הדין ולמועדי הפנייה, והטענה אף לא נתמכה בתצהיר. ודוק: המבקשים היו מיוצגים על ידי עורך דין בבית המשפט המחוזי, וממילא יכולים היו לברר מולו בנקל את סוגיית המועדים. בנסיבות אלו, איני סבור כי ניתן לומר שהורם הנטל לעניין סבירותה של הטעות. לכך מתווספת העובדה, כי לאחר עיון בחומר שבתיק איני סבור שסיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור הינם גבוהים. זאת בשים לב, בין היתר, למבחנים החלים ביחס להליכים ערעוריים ב"גלגול שלישי".
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ה' בחשוון תשע"ה (29.10.2014).
גלעד לובינסקי
ר ש ם