בש"א 7132/14 רון לוי נ. אפי רז

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.7.2014, בגדרו נדחה ערעור מטעם המבקש על פסק דין של בית משפט השלום. על פי הנטען, שלח המבקש את בקשת רשות הערעור באמצעות דואר רשום ביום 21.9.2014, לפני תום המועד הקצוב בדין להגשת ההליך, ואולם בשל שביתת הדואר הגיעה הבקשה למזכירות בית משפט זה רק ביום 20.10.2014, כשלושה שבועות לאחר תום המועד. אציין, כי המבקש הגיש השלמה לבקשתו בהתאם להחלטתי מיום 29.10.2014. המשיב מתנגד לבקשה.

אכן, צודק המשיב כי המועד הרלוונטי לעניין הגשתו של הליך אינו מועד שליחת כתב בי הדין באמצעות הדואר, כי אם המועד שבו נמסר כתב בי הדין בפועל לבית המשפט (ראו והשוו למשל, רע"ב 5895/14 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (25.11.2014), פיסקה 5). מצופה היה כי המבקש יעקוב אחר מסירתו של דבר הדואר, ומשמתברר כי זה לא נמסר ליעדו תוך פרק הזמן הרגיל - יפעל להגשת ההליך בדרך אחרת בתוך המועד, או למצער להגשת בקשת ארכה בתוך המועד.

עם זאת, בשים לב לכך שבקשת רשות הערעור נשלחה באמצעות הדואר זמן מספיק לפני תום המועד להגשתה, ובוששה להגיע אך בשל השביתה, כמו גם לכך שתגובת המשיב אינה מלמדת כי גובשה הסתמכות מיוחדת ביחס לתקופת האיחור דווקא -

סבורני כי האיזון הראוי בנסיבות העניין נעוץ במתן הארכה המבוקשת, אך זאת בכפוף לכך שהמבקש יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪ לטובת המשיב בגין ההליך שלפניי.

המבקש יגיש לבית משפט זה, תוך 7 ימים מיום המצאת החלטה זו, אסמכתא על דבר ביצוע התשלום האמור. עם הצגת האסמכתא, תפתח המזכירות תיק מתאים ותתייק בו את בקשת רשות הערעור וכן את החלטתי זו.