בש"א 7157/14 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ נ. מרינה הרצליה, שותפות מוגבלת 1

המבקשות איחרו להגיש את ערעורן על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 18.8.2014; במקום להגיש את ההליך ביום ה, 23.10.2014, הן הגישו אותו ביום א, 26.10.2014. הטענה היא כי האיחור נגרם בשל טעות אנוש בספירת ימי פגרת סוכות, ומבוקשת ארכה להגשת הערעור. המשיבים 1, 4 ו- 16 (יחד), וכן המשיב 30, הודיעו על התנגדותם לבקשה.

עיינתי בטענות המתנגדים וכן בתשובתן של המבקשות. אמנם, איחור של "יום עבודה" אחד (ובפועל 3 ימים כולל שישי-שבת) – גם הוא איחור. עם זאת, משך האיחור הוא שיקול רלוונטי בבחינת בקשה להארכת מועד. בענייננו, ההסבר לאיחור נעוץ כאמור ב"טעות אנוש". אין ספק כי הטעות הייתה ניתנת למניעה, אולם ההתרשמות היא כי מדובר בטעות בתום-לב. עוד יצוין כי המבקשות בתשובתן מדגישות שבאי-כוח המשיבים ידעו מבעוד מועד על הכוונה להגיש ערעור. בהתחשב בכלל הנסיבות, ובכך שמדובר בערעור בזכות, סבורני כי האיזון הראוי מצוי במתן הארכה (הקצרה) המבוקשת, בכפוף לתשלום הוצאות.

אשר על כן, אני מורה בזאת כדלקמן: הבקשה להארכת מועד מתקבלת, והליך הערעור יתקבל לרישום, בכפוף לכך שיוגש לבית המשפט, תוך 5 ימים, אישור על תשלום הוצאות למשיבים 1, 4 ו- 16 (יחד), ולמשיב 30, בסך של 1,500 ₪ לכל אחד (סך-הכול 3,000 ₪). מובהר כי בהיעדר הגשת אישור כאמור לא יתקבל ההליך לרישום.

החלטה זו תתויק בתיק הערעור, ככל שייפתח.