פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7200/19
לפני:
כבוד הרשמת שרית עבדיאן
המבקשים:
1. רחל שירן
2. דוד שגב
3. לאה אילוז
4. שלמה שגב
5. זיוה שגב
6. שמואל שגב
נ ג ד
המשיבים:
1. גבריאל מנטין
2. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל
בע"מ
3. רשות הפיתוח באמצעות רשות מקרקעי
ישראל
בקשה להארכת מועד
לנקיטת הליך
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 15.8.2019 ( ת"א 5791-06- 18, כבוד השופטת ר' שמולביץ ) (להלן: פסק הדין ).
2.
לטענת המבקשים, הבקשה מוגשת אך "למען הזהירות" שכן פסק הדין לא הומצא להם כדין ולכן, לשיטתם, המועד להגשת הערעור עליו טרם חלף. עוד טוענים המבקשים כי יש להורות על הארכת המועד נוכח מחלתו של בא-כוחם הנוכחי ובהתחשב בקשיים שעוררו חילופי ייצוגם. לפיכך, עותרים המבקשים להגשת הערעור עד ליום 21.11.2019 (ואכן, ביום 21.11.2019 הם הגישו הודעת ערעור על פסק הדין). המשיב 1 והמשיבה 2 מתנגדים לבקשה.
3.
עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי פסק הדין אכן לא הומצא למבקשים כדין. יחד עם זאת, מן הבדיקה עולה עוד כי פסק הדין נצפה על-ידי בא-כוחם הקודם של המבקשים באמצעות מערכת "נט המשפט" כבר ביום 3.9.2019. בנוסף, המשיב 1 טוען כי בא-כוחו פנה לבא-כוח המבקשים דאז עוד ביום 27.8.2019 באמצעות הודעת " WhatsApp " בדרישה לתשלום ההוצאות שנקבעו בפסק הדין וכי המבקשים שילמו למשיב 1 את ההוצאות שנפסקו כבר ביום 15.9.2019. אף המשיבה 2 טוענת כי עוד ביום 25.8.2019 שלחה לבא-כוח המבקשים דאז הודעת דואר אלקטרוני ובה בקשה לתשלום ההוצאות שנפסקו בפסק הדין.
4.
אכן, כפי שטוענים המבקשים, צפייה בפסק הדין במערכת "נט המשפט" ומשלוח הודעת " WhatsApp " או הודעת דרישה לתשלום הוצאות אינם מהווים המצאה כדין של פסק הדין. לכן, על פני הדברים, לא נפל איחור בהגשת הערעור. יחד עם זאת, נסיבותיו של המקרה דנן מעוררות את השאלה האם יש להחיל בענייננו את כלל הידיעה לפיו יש למנות את הימים להגשת הליך ערעורי מיום הידיעה על מתן פסק הדין ולהעדיפו על כלל ההמצאה. בהחלטתי בבש"א 6155/19 פלוני נ' פלוני (16.6.2020) (להלן: עניין פלוני ) ציינתי כי ככלל, רשמי בית משפט זה נטו בעבר שלא להחיל את כלל הידיעה במקרים שבהם בעל דין צפה באופן יזום בהחלטה במערכת "נט המשפט". ואולם, הוספתי והבעתי דעתי כי יש לשוב ולשקול את אופן החלתו של כלל הידיעה במקרים שבהם אין ספק כי בעל דין צפה באמצעות מערכת "נט המשפט" בהחלטה שיפוטית שניתנה בעניינו, כך:
"עם ההתפתחות הטכנולוגית בכלל והטמעת מערכת 'נט המשפט' בפרט, יש צורך לשוב ולשקול את אופן החלתו של כלל הידיעה במקרים שבהם אין חולק כי בעל דין צפה בהחלטה שיפוטית במערכת 'נט המשפט'. כידוע, מערכת "נט המשפט" מאפשרת לבעלי הדין להתחקות בנקל אחר מתן פסקי דין והחלטות שניתנו בעניינם בזמן אמת. היא אף מאפשרת לבית המשפט וליתר הצדדים לעקוב בקלות אחר המועד שבו בעל דין צפה בהחלטה שניתנה בעניינו.
15.אין זה מן הנמנע כי הבחירה של בעל דין לדעת בקלות ובזמן אמת על אודות החלטות שיפוטיות שניתנות בעניינו, תחייב אותו – כחלק מחובת תום הלב ונוכח שיקולים של הוגנות דיונית – לפעול בהתאם לידיעתו זו אם לטוב אם למוטב. החידוש הגלום במערכת 'נט המשפט' מטיל על בעל הדין אחריות בגדר 'שטר ששוברו בצדו' (...)" (שם, בפסקאות 15-14).
5.
לאחר ששקלתי בדבר וחרף האמור לעיל, לא ראיתי להורות על החלת כלל הידיעה בענייננו, וזאת משני טעמים מצטברים: ראשית, הבקשה להארכת המועד והערעור עצמו הוגשו טרם שניתנה החלטתי בעניין פלוני על ההבהרות שנכללו בה כמתואר באשר להחלת כלל הידיעה; שנית, הבקשה להארכת מועד הוגשה אך יום אחד בלבד לאחר חלוף המועד להגשת הערעור, ככל שהיינו מונים אותו ממועד הידיעה של המבקשים על פסק הדין (ראו והשוו: עניין פלוני , בפיסקה 13, וההפניות שם ).
6.
התוצאה היא כי בקשת הארכה מתייתרת נוכח קביעתי לפיה הערעור הוגש במועדו. המזכירות תפתח תיק מתאים, תתייק בו את הודעת הערעור שהוגשה ביום 21.11.2019 ואת החלטתי זו ותמשיך את הטיפול בו כמקובל.
ניתנה
היום, ו' בתמוז התש"ף (28.6.2020).
שרית עבדיאן
ר ש מ ת