בש"א 7220/21 פלוני נ. פלוני

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 21.2.2021 בת"א 60485-11-15. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה.

אין חולק כי פסק הדין הומצא לידי בא-כוח המבקש דאז עוד ביום 22.2.2021, ומכאן כי המועד האחרון להגשת הערעור הוא יום 2.5.2021. הבקשה שבכותרת הוגשה ביום 27.10.2021, כלומר למעלה מחמישה חודשים לאחר חלוף המועד האחרון להגשת הערעור. כידוע, בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי תינתן בהתקיים "טעמים מיוחדים" (ראו: תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהוגשו מטעם הצדדים, אני סבורה כי המבקש לא הוכיח כי קיים טעם המצדיק את הארכת מועד לפרק זמן כה ארוך.

הבקשה שבכותרת הוגשה ללא תצהיר מטעם המבקש, ועיון בה מעלה כי רב הנסתר על הגלוי. די לציין בעניין זה כי ביום בו ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהה המבקש במעצר בית בצרפת וזאת עד ליום 26.4.2021. לא הובהר בפניי מדוע לא יכול היה המבקש לטפל בענייניו המשפטיים במהלך מעצר הבית, ולא הועלתה כל טענה כי המבקש היה מנוע מליצור קשר טלפוני עם עורך דינו בישראל. אף מהתצהיר שצורף על-ידי אישתו של המבקש עולות תמיהות רבות. כך, למשל, לא ברור מהו המועד המדויק שבו נודע לה על מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, האם הייתה עם המבקש בקשר בעת ששהה במעצר בית והאם יידעה את המבקש בזמן אמת אודות מתן פסק הדין (וככל שלא – מדוע לא עשתה כן). בנוסף, ייפוי הכוח נחתם על-ידי המבקש עוד ביום 31.8.2021 ולפי לטענת בא-כוח המבקש שכר טרחתו הוסדר ביום 22.9.2021. חרף האמור, לא הובהר בפניי מדוע הבקשה שבכותרת הוגשה רק ביום 27.10.2021. לכך אוסיף כי לא הובהר בפניי מדוע לא עלה בידי המבקש לחתום על תצהיר לתמיכה בבקשה, והאם ייפוי הכוח נחתם בנוכחות בא-כוחו הנוכחי של המבקש (וזאת למרות ההזדמנות שניתנה למבקש בהחלטתי מיום 21.12.2021 להגיב לטענות המשיבה). על כך יש להוסיף כי כפי שנקבע בעבר בפסיקה, ככלל עניינים שנעוצים במערכת היחסים בין עורך דין ללקוחו אינם מהווים "טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו, למשל: בש"א 7312/18 פלד נ' עיריית תל אביב – יפו , פיסקה 4 (5.11.2018), וההפניות שם).

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה 1 בסך של 2,000 ש"ח.