פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7228/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המערערת:
חוה בן שבת
נ ג ד
המשיבים:
1. שי אוחיון
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
ערעור על החלטת רשם
החלטה
1.זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם ע' שחם, במסגרתה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי, עליו מבקשת המערערת לערער, ניתן ביום 4.5.04. הבקשה להארכת מועד הוגשה לבית משפט זה רק ביום 28.6.04. מאחר שפסק הדין ניתן על ידי בית המשפט המחוזי ביושבו כערכאת ערעור, שומה היה על המערערת להגיש את בקשת רשות הערעור על פסק הדין בתוך 30 יום, ומכאן שבקשתה הוגשה באיחור ניכר.
2.בבקשה להארכת מועד טענה המערערת כי פנתה ל"בית משפט" בבקשה "להבהיר מדוע בעצם הוגש הערעור, וכמו כן... ביקשה מבית המשפט לציין האם קיימת... זכות להגשת ערעור, ומה המועד האחרון להגשת הערעור לבית המשפט העליון". היא הוסיפה כי טרם ניתנו החלטות בבקשות אלה.
הרשם לא מצא מקום להיעתר לבקשה. הוא עמד על כך שהמערערת לא פירטה לאיזה בית משפט פנתה ולא צירפה העתק מבקשותיה האמורות, ולפיכך לא ניתן להתייחס אליהן או לבסס עליהן מתן ארכה. מכל מקום, כך ציין הרשם בהחלטתו, אין בהגשת בקשות לערכאות קודמות כדי לעצור את מרוץ המועדים להגשת הליך לבית משפט זה.
הרשם הוסיף ופירט את הטעמים לדחיית הבקשה. בין השאר ציין הוא, כי אין כל קושי לברר, באמצעות מדור הבלתי מיוצגים הפועל בבית המשפט, מהו המועד הנכון להגשת הליך; כי לא הוברר מדוע לא פנתה המבקשת מבעוד מועד לבית משפט זה; כי המבקשת לא תמכה את בקשתה בתצהיר ולא הבהירה את הנסיבות שגרמו, לטענתה, לאיחור בהגשת בקשתה; וכי בנסיבות העניין היו המשיבים רשאים לגבש ציפייה כי לא יוטרדו עוד בהליך ערעורי. למעלה מן הצורך העיר הרשם, כי נוכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי, קשה למצוא עילה לקיומו של ערעור בגלגול שלישי. לאור האמור נדחתה הבקשה. מכאן הערעור שלפני.
3.המערערת סבורה כי טעה הרשם משדחה את בקשתה. היא טוענת כי הגישה עשרות בקשות בעניין הנדון, לערכאות דלמטא ולגורמים רבים נוספים, ואולם לא ניתנו החלטות בבקשותיה. כן טוענת היא כי ביקשה לצרף לבקשתה, שהוגשה לבית משפט זה, תצהיר וכן מסמכים רבים, לרבות העתקי הבקשות שהגישה, אולם מזכירות בית המשפט סירבה לקבלם. לבסוף, מעלה המערערת טענות שונות, לגופו של עניין, כנגד פסקי הדין שניתנו בעניינה.
4.לאחר שבחנתי בעיון את הערעור על נספחיו, הגעתי למסקנה כי דינו להדחות. המערערת אינה מיוצגת והדבר ניכר בכתב טענותיה; עם זאת, שוכנעתי כי החלטתו המנומקת של הרשם מביאה בחשבון נתון זה, ולא מצאתי כל טעם אחר המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.
אשר על כן הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' בחשוון תשס"ה
(4.11.04).
ש
ו פ ט