בש"א 7231/02 שפיזמן מרים נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ

המבקשת הגישה בקשה להאריך את המועד להגשת ערעור שכנגד על פסק דין מיום 15.1.01. הבקשה הוגשה ביום 22.8.02.

המשיב מתנגד למתן ארכה.

תחילה הוגשה בקשה כללית על ידי המבקשת אשר הטעם המרכזי שעמד ביסודה היה כי "עקב מחסור כספי אשר בשלו לא יכולתי להעמיד עו"ד מטעמי לשם ייצוגי בערעור ובערעור שכנגד פניתי ללשכת הסיוע המשפטי לשם קבלת ייצוג משפטי". בבקשה הוסבר כי הליך האישור גוזל זמן, בעיקר במקרה זה בו נצרכה המבקשת לערעור על החלטת הסיוע המשפטי שלא לסייע בהגשת הערעור שכנגד.

הבקשה היתה כללית משום שלא פורט בה לוח זמנים כלשהו, והמשיב בתגובתו עמד על דברים אלה.

לו נבחנה הבקשה על יסוד זה היה מקום לדחותה. יחד עם זאת, הואיל ומדובר במי שנזקקת לייצוג על ידי הסיוע המשפטי איפשרתי למבקשת להגיש תצהיר נוסף, על מנת שניתן יהיה ללמוד על הסיבות שהובילו לאיחור, ולא לדחות את הבקשה רק בשל כלליותה.

המבקשת הגישה תצהיר מפורט. בתצהיר זה היא טענה כי הערעור לא נמסר לה כדין אלא לעו"ד אשר מייצג אותה מטעם הסיוע המשפטי. אישור הסיוע המשפטי התקבל ביום 20.6.01, אך אישור זה לא כלל אישור לסיוע משפטי בהגשת ערעור שכנגד. ביום 26.2.02 הסכים הסיוע המשפטי, בגדרו של ערעור על ההחלטה שנתן, לייצג את המבקשת גם בהגשת ערעור שכנגד. החלטה פורמאלית נמסרה למבקשת ביום 3.3.02.

מאז אותו מועד, ועד ליום 22.8.02 אין בידי המבקשת הסבר מניח את הדעת לאיחור בהגשת הערעור שכנגד, וגם הטענה כי הערעור לא נמסר למבקשת כדין, אינה יכולה לעמוד, שכן ברור מהליכים המשפטיים שניהלה המבקשת נגד הלשכה לסיוע משפטי כי היא ראתה עצמה כמי שהומצא לה ערעור כדין.

כבר נקבע כי הצורך בסיוע המשפטי יכול להוות בנסיבות יוצאות דופן טעם מיוחד להארכת מועד, אם כי ברגיל שומה על בעל הדין להודיע לבעל הדין האחר כי הוא נזקק לסיוע כזה, ולהגיש את בקשתו להארכת מועד במקביל להגשת הבקשה למתן סיוע משפטי. ואולם, אפילו אם הצורך בסיוע משפטי יכול לשמש טעם מיוחד אין הוא יכול להצדיק הארכת מועד בלתי מוגבלת לאחר שניתן אישור לסיוע משפטי, ומבלי שנעשתה פניה לבית המשפט בבקשה למתן אורכה נוספת.

הטענה כי למשיב לא ייגרם נזק שכן מדובר בערעור שכנגד איננה טענה. משמעותה של טענה כזאת תהיה שהמערער שכנגד יוכל להגיש כמעט תמיד את הערעור שכנגד, ללא מגבלת זמן. בתיק זה הגיע עת הסיכומים, ובא כוח המבקשת אף הגיש ארכה להגשת סיכומיו בלא לציין כי בדעתו להגיש ערעור שכנגד. יתר על כן המבקשת ידעה ביום 26.2.02 כי היא זכאית לייצוג לצורך הגשת ערעור שכנגד והיה עליה לפעול במהירות וביעילות לצורך הגשת ערעור שכנגד כזה. אין בפי המבקשת שום הסבר לזמן שחלף מאז אותו מועד או ממועד מכתבו של הסיוע המשפטי או אפילו ממועד קבלתו של מכתב זה, בהנחה שהתקבל במועד סמוך לחול המועד פסח, ועד למועד הגשת הבקשה.

הבקשה נדחית.