בש"א 7242/14 חיים אהרון נ. יעקב ממן

1.

בבקשה שלפניי מבוקש להעביר את הדיון בתא"מ 45374-10-13 (שלום – חדרה) לבית משפט השלום בכפר-סבא. בין בעלי הדין התגלעה מחלוקת סביב דירה בחדרה אותה השכיר המבקש למשיב. המבקש הגיש בלשכת ההוצאה לפועל בכפר-סבא בקשה לביצוע שטר נגד המבקש, והאחרון הגיש התנגדות. הדיון בהתנגדות הועבר על ידי רשמת ההוצאה לפועל לבית משפט השלום בכפר-סבא, שצוין בבקשה לביצוע השטר כבית המשפט המוסמך לדון בתביעה במקרה של הגשת התנגדות (ראו, תקנה 103(7) ו-תקנה 108(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979). מהבקשה והתשובה שלפניי עולה, כי בדיון בהתנגדות טען המשיב כי בית משפט השלום בכפר-סבא נעדר סמכות מקומית. זאת, בשל מיקומה של הדירה ומקום ביצוע ההתחייבות. בסופו של דבר, הגיעו בעלי הדין להסכמה דיונית, שקיבלה תוקף בהחלטת בית משפט השלום בכפר-סבא, לפיה תינתן למשיב רשות להתגונן והתיק יועבר להתברר בבית משפט השלום בחדרה.

2.

בבקשה שלפניי טוען המבקש כי חרף ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, הוא מבקש להשיב את הדיון לבית משפט השלום בכפר-סבא. על פי הנטען, המבקש מתגורר בכפר-סבא, אין ברשותו מכונית, ונוכח גילו המבוגר ובעיותיו הבריאותיות קשה לו ההתניידות בתחבורה הציבורית. המשיב מתנגד לבקשה. בתשובה נטען, כי כל זיקותיה של התובענה היא לעיר חדרה, שם נמצאת הדירה שבמרכז המחלוקת, ושם אף נמסר השטר למבקש. המשיב הוסיף וטען, כי המבקש נהג להגיע לחדרה בתחבורה ציבורית, וכי פתיחת ההליך בבית משפט השלום בכפר-סבא נועדה על מנת להכביד עליו. עוד נטען, כי המשיב דרש בדיון שהתקיים בבית משפט השלום בכפר-סבא, כי המבקש יחויב בהוצאות בשל פתיחת ההליך בניגוד לכללי הסמכות המקומית. אלא, שלטענתו הסכים לוותר על פסיקת הוצאות, נוכח הצעת בית המשפט, לפיה תינתן לו רשות להתגונן והתיק יועבר בהסכמה לבית משפט השלום בחדרה.

3.

דין הבקשה להידחות. בנסיבות המקרה, סבורני שיש ליתן משקל רב להסכמה הדיונית אליה הגיעו בעלי הדין, לפיה ההליך יתברר בבית משפט השלום בחדרה. ההסכמה בין בעלי הדין הושגה אך לפני כחודשיים, ותוך התחשבות מפורשת במצבו של המבקש (כעולה מהסיפה להחלטת בית משפט השלום בכפר-סבא מיום 14.9.2014). לא נטען בבקשה שלפניי כי מאז הושגה ההסכמה ועד היום חל שינוי כלשהו במצבו של המבקש. יודגש, כי אף בהתעלם מההסכמה הדיונית הנזכרת, ספק אם היה די בנימוקיו הכלליים של המבקש על מנת להצדיק את העברת מקום הדיון. זאת, שכן הטענות בדבר מצבו הרפואי של המבקש נטענו ללא תשתית עובדתית מפורטת.

4.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין לטובת המשיב בסך 1,000 ש"ח.