פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
7260/03
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ת' אור
המבקשת:
סהר ציון חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. סמארה סאיד
ג'מיל
2. זהר אורי
3. זהר בשר - מפעל לעיבוד עופות בשר והודו
בקשה להעברת מקום דיון ולאיחוד דיון
בשם המבקשת: עו"ד משה
זילברברג
בשם המשיב מס' 1: עו"ד מאג'ד
ג'נאים
החלטה
בפני בקשה להעברת הדיון בת.א 5745/03 מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט השלום בנתניה ואיחודו עם ת.א. 15181/01 המתנהל בבית משפט השלום בנתניה.
בשני ההליכים מתבררות תביעות של המשיב 1 (להלן: "התובע") בגין שתי תאונות עבודה שאירעו לו במסגרת עבודתו כקצב אצל המשיבה 3. התביעה האחת (ת.א. 15181/01) הוגשה לבית משפט השלום בנתניה ביום 14.11.01 ובה נתבעים המבקשת והמשיבים הפורמליים 2 ו-3 לשלם לתובע פיצויים בגין תאונת עבודה מיום 8.7.98, בה נפגע התובע בכף ידו השמאלית. במסגרת הליך זה מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר חיווה דעתו לעניין הנזק הרפואי שנגרם לתובע. את התביעה האחרת (ת.א. 5745/03) הגיש התובע ביום 16.3.03 לבית משפט השלום בחיפה, ובה נתבעו המבקשת ומשיב פורמלי 2 לשלם פיצויים בגין תאונת עבודה נוספת מיום 11.4.02, בה נפגעו אצבעות כף ידו הימנית של התובע.
הבקשה היא כי הדיון בשני התיקים יאוחד, מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולחילופין מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המבקשת טוענת כי הגם ששתי התביעות מתייחסות לשתי תאונות שונות, בשתיהן נטען כי נגרם נזק גוף דומה וכי לנזק השלכות דומות על התובע. המבקשת טוענת כי בשתי התביעות תתחייב הכרעה בשאלות משותפות, כגון בסיס השכר של התובע, הפגיעה בכושר השתכרותו בגין כל תאונה ומידת הזדקקותו לעזרה. המבקשת סבורה כי בבירור התביעות בנפרד יש כדי לסרבל את ההליכים ולגרום לעלויות והוצאות מיותרות לבעלי הדין. בירור נפרד יביא לדיון כפל בשאלות השנויות במחלוקת ואף עלול להביא לקבלת הכרעות שונות בשאלות זהות.
התובע (המשיב 1) מתנגד לאיחוד הדיון. לטענתו, הדבר יביא לעיכוב ההליכים ויגרום סחבת בניהול התובענות. התובע מציין, כי בתיק המתנהל בבית משפט השלום בנתניה הושלמו כל הליכי קדם המשפט והתיק בשל לשמיעת ראיות, ואילו התיק בבית משפט השלום בחיפה מצוי עדיין בחיתוליו (קבוע לקדם משפט ראשון ביום 18.12.03). איחוד הדיון יעכב את סיום ההליכים בנתניה ואת קבלת הפיצויים בגין תאונת העבודה משנת 1998. לטענת התובע, מדובר בשתי תביעות נזיקין נפרדות שאין ביניהם דמיון, למעט בזהות הצדדים, הגם שהתובע מעיר כי לו הודו הנתבעים באחריותם לתאונות, יתכן וראוי היה לאחד את הדיון בשאלת הנזק. התובע מוסיף כי השיהוי בהגשת הבקשה הנוכחית, ללא טעם סביר, מצדיק כשלעצמו דחייה של הבקשה על הסף.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה השתכנעתי כי יש להורות על איחוד הדיון בתובענות, וזאת בהתאם לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. כפי שנפסק לא פעם, "תכליתה של תקנה 7 ... הינה, בין היתר, הגברת היעילות בדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים... לאור המטרה שביסוד תקנה זו נפסק, כי 'די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא'" (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל (לא פורסם)). מעיון בחומר שלפני עולה כי קיימת חפיפה מסוימת בין שתי התובענות, לפחות ככל שהדברים נוגעים לאומדן הנזקים של התובע בגין תאונות העבודה, דבר עליו למעשה לא חולק גם התובע עצמו. להכרעות בשתי התביעות עשויות להיות השכלות הדדיות, ואף קיים חשש שייקבעו ממצאים עובדתיים שונים בשאלות קרובות. יש לזכור עוד כי ניהול שני ההליכים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר. בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי התביעות תידונה בפני ערכאות שונות. הואיל והדיון בתביעה בבית המשפט בחיפה מצוי ממש בתחילתו, וגם בבית המשפט בנתניה טרם החלה פרשת ההוכחות, נראה כי לא יגרם לתובע נזק של ממש כתוצאה מהעברת הדיון. אכן, איחוד הדיון עלול לסרבל את בירור התובענה בבית המשפט בנתניה. אולם גם קושי זה עשוי להיפתר, ולו באופן חלקי, באמצעות הסדרים דיוניים שייעלו את הדיון במידת האפשר. נוכח השלב המקדמי בו מצויה התביעה בבית משפט השלום בחיפה, לא ראיתי לנכון לדחות את הבקשה מחמת שיהוי.
אי לכך הבקשה מתקבלת. שתי התובענות נשוא הבקשה תידונה במאוחד בבית משפט השלום בנתניה.
ניתנה היום, כ"ז באלול התשס"ג
(24.9.2003).
המשנה
לנשיא