בש"א 7296/98 גד אורנשטין נ. מוקד קשב לב

בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שלא ליתן למבקש זכות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון.

להלן עיקרי העובדות:

המבקש הגיש נגד מנהל המשיבה כתב תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות באשקלון, בסכום של 6,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה. זאת, כיוון שלטענתו שירות המוקד לא ניתן לו כמוסכם. במהלך הדיון בבית המשפט הודיעו בעלי הדין כי הם "מוכנים להשאיר בידי בית המשפט לפסוק בסוגיה ללא כל נימוק". בהתאם להסכמה, נפסק לזכות התובע סכום של 450 ש"ח.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וביום 11.9.98 החליט כב' השופט נ. הנדל לדחות את בקשתו, כיוון שסיכוייו לזכות בערעור מצומצמים לאחר שהסכים לכך שבית המשפט יפסוק ללא הנמקה. (יצויין, כי המבקש לא הכחיש הסכמה זו). כן הביא בחשבון את העובדה שהמשיב הודיע, מבלי להסכים לטענות המבקש לגופן, כי החליט לבטל את יתרת התשלומים של המבקש אשר טרם נפרעו.

בבקשה שבפני מציין המבקש, כי החלטת בית המשפט המחוזי הגיעה לידיו ביום 27.9.98. הבקשה להארכת המועד, שהוגשה ביום 18.11.98, מנומקת הן במצבו הבריאותי של המבקש, שלא היה שפיר, והן בכך שלא ידע מהו הזמן הקבוע בחוק להגשת בקשת רשות הערעור.

לא ניתן להיעתר לבקשה. סיכויי המבקש לזכות בערעור, שהיו קלושים עוד בבית המשפט המחוזי, קטנים עוד יותר כשהמדובר בערעור בפני ערכאה נוספת, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. לכך נוספת העובדה שהמבקש לא הביא נימוק ממשי להצדקת איחורו, מלבד איזכור סתמי של מצב בריאותו.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה להארכת מועד.