בש"א 7346/04 המועצה המקומית בית דגן נ. נאות מזרחי בע"מ

מונחת לפניי בקשה לאיחוד דיון בשלוש תובענות, כהוראת תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

שלוש התובענות הן תביעות כספיות שהוגשו כנגד המבקשת, מועצה מקומית בית דגן, להשבת תשלומים ששולמו לה כתנאי לקבלת היתרי בניה בפרויקט מגורים שנבנה בתחום המועצה.

התביעה האחת (ת.א. 4644/04) הוגשה לבית משפט השלום בראשון לציון על ידי משיבה 1 אשר הקימה בפרויקט 28 קוטג'ים למגורים. המשיבה 1 חויבה לשלם אגרת הנחת צנרת, היטל ביוב ותשלום עבור התחברות לשפ"דן. נטען בתביעה כי התשלומים נגבו תוך חריגה מסמכותה של המועצה ובניגוד לדין.

התביעה השניה (ת.א. 46657/04) הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו על ידי קבוצה של 12 בעלי זכויות במקרקעין בפרויקט. גם אלה חויבו בתשלום אגרות והיטלי פתוח על ידי המבקשת עבור מתן היתרי בניה, לרבות התחברות לשפ"דן, אגרת הנחת צינורות והיטל ביוב. נטען בתביעה כי החיוב בתשלומים מנוגד להסכם פיתוח בינם לבין המבקשת משנת 1994, וכי התשלומים נגבו שלא כדין. כן נטען כי המבקשת מעכבת שלא כדין מתן אישורים לרישום הזכויות במרשם המקרקעין.

התביעה השלישית (ת.א. 2286/04) הוגשה לבית משפט השלום ברמלה בידי רוכשים של מגרש בפרויקט (משיבים 3) כנגד מוכרי המגרש (משיבים 4, הנמנים גם עם משיבים 2). נטען כי בהסכם המכר נקבע כי התמורה עבור המגרש כוללת הוצאות פיתוח, אך משחייבה המבקשת את הקונים בתשלומים עבור התחברות לשפ"דן, היטל ביוב, היטל הנחת צנרת והיטל תיעול, סרבו המוכרים לשאת בתשלומים. המוכרים (הנתבעים) הגישו הודעת צד שלישי כנגד המבקשת, ונטען בה כי גביית האגרות אינה חוקית וכי יש בה משום הפרת התחייבות של המבקשת כלפיהם.

הבקשה היא לאחד את הדיון בשלושת ההליכים כך שהשלושה יתבררו בבית משפט השלום ברמלה. נטען כי עניינן של שלוש התביעות זהה כמעט חלוטין. המדובר במקרקעין זהים והשאלות המשפטיות העולות בהן, לגבי תקיפותם של חוקי העזר ושל חוזה הפיתוח משנת 1994, זהות בכל ההליכים.

משיבה 1 אינה מתנגדת לאיחוד הדיון בעניינה עם ההליך בבית משפט השלום בתל-אביב. עם זאת, מתנגדת היא לאיחוד הדיון עם ההליך בבית המשפט ברמלה, שכן עניינו של התיק הוא בראש ובראשונה מחלוקת חוזית בין צדדים להסכם מכר. נקודת ההשקה היא רק במסגרת הודעה לצד שלישי ואין היא נמצאת בבסיס המחלוקת. איחוד הדיון יגרור את המשיבים לדיון במחלוקת לא-להם, תוך סירבול הדיון. משיבה 1 מוסיפה כי ראוי שהדיון במאוחד יתקיים בבית משפט השלום בראשון לציון, אליו הוגשה התביעה הראשונה והוא אף בעל סמכות מקומית לדון בסכסוך. בא-כוחם של משיבים 2 הודיע כי משאיר הוא את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. בא-כוח משיבים 3 הסכים לאיחוד הדיון וכך גם בא-כוחם של משיבים 4. האחרון הוסיף כי הגם שהתביעה בבית המשפט ברמלה אינה זהה לתיקים האחרים, ההכרעה בכל אחת מן התובענות תתקבל על בסיס עובדתי ומשפטי זהה. העילה החוזית באותה תביעה קשורה קשר הדוק לשאלה האם גבתה המבקשת אגרות שלא כדין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, נחה דעתי כי יש להענות לבקשה. כפי שנפסק לא פעם, "תכליתה של תקנה 7 ... הינה, בין היתר, הגברת היעילות בדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים... לאור המטרה שביסוד תקנה זו נפסק, כי 'די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא'" (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל (לא פורסם)). מעיון בחומר שלפניי עולה כי קיימת מידה רבה של חפיפה בין ההליכים המשפטיים, למיצער ככל שהדברים נוגעים לחוקיות גביית האגרות וההיטלים על-ידי המבקשת עובר למתן היתרי בניה בפרויקט. להכרעות בתובענות עשויות להיות השלכות הדדיות, ואף קיים חשש כי ייקבעו מימצאים שונים בשאלות קרובות. יש לזכור עוד, כי ניהול ההליכים במקביל יביא לבזבוז זמן שיפוטי יקר, ובנסיבות אלו, אין זה רצוי כי התביעות תידונה בפני ערכאות שונות. את הדיון המאוחד ראוי לקיים בבית משפט השלום בראשון-לציון, אליו הוגשה התביעה הראשונה הנוגעת לעניין (ביולי 2004).

אני מורה, אפוא, על העברת הדיון בת.א. 46657/04 מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לבית משפט השלום בראשון-לציון ועל העברת הדיון בת.א. 2286/04 מבית משפט השלום ברמלה לבית משפט השלום בראשון-לציון. הדיון בהליכים אלה יאוחד עם הדיון בת.א. ת.א. 4644/04 בבית משפט השלום בראשון-לציון.

היום, כ"ה בתשרי תשס"ה (10.10.04).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04073460_G02.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il