בש"א 7361/97 רוזנטל שוניה נ. מלנבוים מיכאל

ערעור על החלטת הרשמת, השופטת אפעל-גבאי, שדחתה את בקשת המבקש לפטור מהפקדת ערבון.

המבקש תבע את המשיב בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב-יפו. תביעתו נדחתה והוא ביקש לערער על פסק הדין. רשמת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו דחתה את בקשתו לפטור מאגרה על בקשת רשות ערעור זו. ערעור על החלטת הרשמת נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. לפיכך שילם המבקש את האגרה וביקש פטור מחובת הפקדת פקדון. גם בקשתו זו נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי. ערעורו של המבקש על החלטת הדחייה התקבל בחלקו על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט גורן), וחיובו להפקיד סכום מזומן הומר בחובה להפקיד ערבות טובה של צד ג'. המבקש מבקש כעת לערער על החלטה זו של בית המשפט המחוזי. במסגרת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה ומחובת ערבון. רשמת בית המשפט העליון, השופטת אפעל-גבאי פטרה את המבקש מתשלום אגרה, אך חייבה אותו בהפקדת ערבון בסך 5,000 ש"ח. זאת תוך קביעה, כי "...לנוכח סיכוייה הנמוכים של הבקשה לרשות ערעור להתקבל בהיותה בקשה לרשות ערעור על החלטה הדוחה ערעור על החלטת הרשמת של בית המשפט המחוזי..אין כל הצדקה לפטור את המבקש מן החובה להבטיח את הוצאות המשיב לפחות בשלב דיוני זה."

המערער טוען, כי נוכח מצבו הכלכלי הקשה ונוכח סיכוייו הסבירים לזכות בבקשת רשות הערעור ראוי היה לפטרו מחובת הפקדת ערבון. הוא מוסיף וטוען, כי לבקשת רשות הערעור (שהגיש לבית המשפט המחוזי) חשיבות ציבורית מרובה.

לאחר שעיינתי במסמכים שבפני החלטתי לדחות את הערעור. שיקולי הרשמת, כפי שהוצגו לעיל, מדברים בעד עצמם: הן באשר לסיכוייה של בקשת רשות הערעור והן באשר לצורך להבטיח את הוצאות המשיב בהליכים שיוזם נגדו המבקש. לא מצאתי בטענות המערער עילה לשינוי מסקנת הרשמת.